מִספר / מחיר / ליטוף /

הראשון - אהבות ושנאות - אנחנו אוהבים ושונאים ולוקחים בחשבון רק אהבות. 

השני - כמה זה עלה ועולה - זו שאלה נצחית שיש בה תדהמה נצחית. זו דרכו של העולם.

השלישי - סובלימציה: את מלטפת צלקת דמיונית לצד האמיתית וחשה פחות כאב.

תודה רבה לך רבקה היקרה על הקצרצרים, ערב טוב.

הראשון

השיר עוסק בזיכרון, חלוף הזמן והגורל האנושי 
דרך דימויים של טבע ומשחקי מזל

השני - נהדר

השלישי - אותה צלקת - פחות כואב

מקסים ונפלא - ערב מחבק

מספר:

השיר מהרהר בכמות האהבות והניסיונות בחיינו, ומשווה אותם להימור ולסיכון. בסוף צריך  לבחון מה נשאר בנו בסוף , אהבות חקוקות או שנאות שקטות.

מחיר: 

השיר מציג את השאלה החוזרת “כמה זה עולה”, לא רק בכסף, אלא במחיר רגשי ונפשי. לכל דבר יש מחיר, ולעיתים התדהמה וההשלכות גדולות יותר מהתחום עצמו – כי המחיר האמיתי אינו תמיד חומרי.

ליטוף:

השיר מתאר ליטוף של צלקת אמיתית לצד צלקת דמיונית – פצעי גוף מול פצעי נפש. לעתים הכאב המדומיין או הרגשי קל יותר לעיבוד מהכאב הממשי, אך שניהם חלק מהחוויה האנושית ומהריפוי.

תודה רבקה יקרה על שלושת השירים הקצרים

לילה טוב ושקט

שמוליק

את האהבות חרטנו על עצים. את השנאה... הבערנו בשקט בתוכנו. 

וכמה מצוינים שני הקצרים האחרים. קליעה בול! 

מילים אחרונות  עוברות כחוט השני

בשלושת הדברים שכתבת, רבקתי היקרה.

מהאהבות שחרטנו על גזעי עצים, נוזל שרף 

כמו דמעות. היו אהבות שכאבו

אז...

אבל היום הזיכרון שנותר מהן כבר פחות כואב.

והדברים שמחירם היה גבוהה ובכל זאת רכשנו...

היום זה כבר פחות כואב, המחיר ששילמנו 

על אותם דברים - התחום לא חשוב.

והצלקות, הצלחות שנותרו

והצלקות שכבר אינן, רק את מקומן את זוכרת

ואת מלטפת וזה כבר לא כואב...

רבקתי היקרה, כל כך התחברתי למילים שלך.

אני יודעת ואני מרגישה

זה פחות כואב...

חיבוק חם ועוטף נשלח אליך ממני.

דומה לפחות בעיניי, שיש קשר העובר כחוט השני בין הראשון המבטא עבר של אהבות בוסר תוך כדי התבגרות ומעבר לדברים של גדולים, אך עדיין הם בשלב שלהעבר.

בחלקו השני לכאורה שאלות "פשטניות" שתחילתם בהתעניינות (כמה זה עולה) וסופה בתמיהה ובתדהמה (על כמה שזה עלה בסוף)

זה מתקשר למשובות הנעורים (של החלק הראשון), שכאשר אנחנו נאלצים לפרוע את פועלינו.

אין זה פשוט.

החלק השלישי הוא מין בעיה פסיכוסומטית שבמקום לטפל בבעיה האמיתית, אנו מחפשים דרך להקל על ההכאב ע"י המצאה דימיונית של כאב (צרת רבים וכו')

זה מתקשר בסופו של דבר לשני החלקים, שבעצם אנו לא מסוגלים לטפל בבעיות האמתיות, והמציא לעצמנו "הנחות" 

מבחינתי כל יחידה יכולה לעמוד בפני עצמה, 

.

וואו.

בבר 1 יקר,

תודה רבה-גדולה-רבה על תגובתך!

כן, גם מבחינתי - שכידוע, לא כל כך חשובה

- כל יחידה יכולה לעמוד גם בפני עצמה. 

תודה שוב, בבר 1 יקר. <לב>

רבקה

---