שלכת

אתם חוזרים ומנסים ללמוד שפת האהבה, כשהעלים נופלים, הרי העלווה נחשפת כמו הקמטים הראשונים שגילית בפניכם. תודה רבה לך יצחק היקר, שבת טובה ושקטה.

.

הו. 

עדין-עדין. רגיש-רגיש. אישי-אוהב. 

תודה רבה-רבה, יצחק יקר, משורר אהוב. 

<לב>

רבקה

---

יפה.

מחזור החיים בעצי היער-צמיחה-שלכת צמיחה

מיזור החיים באדם-צמיחה וקמילה.

שונה-אבל אצל האדם-יש הנחמה של היחד! 

השיר מתאר את תהליך ההתבגרות וההזדקנות דרך דימוי השלכת: הנעורים נושרים, השנים מצטברות, והאדם נע בין זיכרון העבר, מחשבה על העתיד ומודעות הולכת וגדלה לסופיות החיים. בתוך כך מתקיים ניסיון מחודש ללמוד ולאחוז באהבה, דווקא כשהזמן מותיר את סימניו החיצוניים – כמו העלים הנושרים והקמטים המופיעים בפנים.

ההתפכחות מן הנעורים אינה רק אובדן, אלא גם גילוי. חשיפת העלווה והקמטים מסמלת כנות ופגיעוּת, שמתוכן האהבה נעשית עמוקה ואמיתית יותר. מול הזמן והמוות, האהבה היא השפה שאפשר וצריך ללמוד שוב ושוב.

יפה ומרגש כתבת יצחק היקר

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

הטבע נובל ומתחדש בעיתו

האדם מתבגר נאחז באהבתו

והקמטים מעידים על 

ניסיון ותובנות ...

דבר לא יוכל לעמוד

מול הרגש ...

מרגש הנשלח :

תודה יצחק יקר

שבת אור !

התכלות מול התחדשות: 
הדימוי של "הנעורים נושרים כשלכת" מבטא אובדן,
אך השורה "העלווה נחשפת" מרמזת כי דווקא כשהמעטפת החיצונית (הנעורים) נושרת,
נחשף המהות הפנימית והאמתית של האדם.

התמודדות עם המוות: השיר מתאר את החיים כ"משחקי מחבואים עם המוות",
ביטוי הממחיש את המודעות הגוברת לסופיות החיים ככל שמתבגרים.

אהבה בבגרות: למרות השנים שחלפו, האדם ממשיך "ללמוד את שפת האהבה".
יש כאן הכרה בכך שאהבה היא לימוד אינסופי, המשתנה יחד עם "הקמטים הראשונים".

השלמה ונוסטלגיה: הדובר מתאר מצב של "התבשמות" בעבר
לצד תהייה על העתיד,
תוך קבלת השינויים הפיזיים כחלק בלתי נפרד
מהקשר הזוגי או האישי ("בפניי - בפנייך").
שבטובה

שפת האהבה מדוברת ביניכם כבר שנים רבות. קמטים נגלים, הסוף ידוע מראש - אך האהבה לעולם נשארת! 

שירך  הנהדר  ממחיש את המשפט:"כי האדם עץ השדה"

 יש הרבה דמיון בין האדם לעץ.

וכמה זה מתאים ל:ט"ו בשבט-  הקרב ובא אלינו כבר השבוע.

 שבוע טוב ומבורך

 ובשורות טובות.

הכל מתגמד מול שפת האהבה

אפילו הקמטים,,,,,,,,

שבוע טוב איש יקר

ממני בהרבה הוקרה

מרים