שירים

מרבדים בזמן

וּבַיִת מֵבִיא שִׂמְחָה בַּלֵּב
לֶאֱהֹב הֶרְגֵּלִים וּתְנוּעוֹת
לַחְמֹל נוֹפִים וּתְמוּנוֹת מְדַבְּרוֹת.
קַיִץ בַּנֶּפֶשׁ פּוֹשֵׁט חֻלְצוֹת מְיֻזָּעוֹת
מֵאֶתְמוֹלִים נִשְׁכָּחִים ,

לוֹבֵשׁ נוֹכְחוּת מְכֻבֶּדֶת בְּהוֹוֶה רַב מַעֲשִׂים.
יָמִים צִבְעוֹנִיִּים בַּפֶּתַח אוֹחֲזִים
שְׂמָחוֹת, סוֹבְבִים סְבִיב צִירָן
נוֹשְׁקִים אֶלֶף הַבָּעוֹת אֱנוֹשׁ
וּמַסֵּכוֹת אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא.
וַאֲנִי רוֹגֶשֶׁת זְמַנִּים אֲחֵרִים,
פְּעָמִים שֶׁהָלַכְתִּי כְּדֵי לֹא לָשׁוּב
לִשְׁכֹּחַ מַרְבַדִּים בַּזְּמַן אוֹחֲזִים
זִכְרוֹנוֹת דְּהוּיִים.

תגובות

גלי צבי-ויס / זכרונות דהויים / 30/01/2026 07:06
שמואל כהן / החיים נפרשים כשכבות זמן החופפות זו לזו: ההווה אינו מנותק מן העבר, אלא נשען עליו ונושא אותו בעדינות. / 30/01/2026 15:49