מַתָּנָה . שִׁיר-סִפּוּר

שיר/סיפור זה..

מעין תחילית/המשך,  של שירך הקודם והמרגש "איש חלומותי"

"לִבִּי?  חָזַר לִהְיוֹת צעיר כְּשֶׁהָיָה

לִפְנֵי

שְׁלוֹשִׁים! 

פועם, מָלֵא רִגְשָׁהּ 

מָלֵא תִּקְוָה 

בּוֹעֶרֶת"

למרות כל ההקדמה על "המגרעות",

האהבה, פועמת ומפעימה.

ואף על פי שהאושר היה זמני, לכאורה,

"מַשְׁלִים

עִם אֲשֶׁר יָבוֹא אַחַר הָאֹשֶׁר

אֲשֶׁר לִי הֵבֵאתָ 

מַתָּנָה .

"לא קל לי לעמוד מול עיניים ירוקות (אזמרגד)
עיניים ירוקות, עיניים ירוקות
לא יכול עכשיו ללמוד, לא רוצה לעבוד
רוצה להיות קרוב קרוב, עיניים ירוקות" (מיקי שביב)

את משוררת בחסד עליון

תודה רבה על "המתנה" והשיר הנפלא

תודה, בבר 1 על תגובה מרגשת. תודה על שאתה קורא בשיריי ומתחבר אליהם. בם החיים למשוררים ומשוררות, תגובות אלה!!

יפה ומרגש, קשוב אליך: הוא רואה אותך בצורה נכונה כמו שאת נראית היום עם מה שנותרת וכן מה שאת כבר אינך עוד בזמן הנוקף, הוא ער לטוב ולרע שהוא עשה לך. תודה רבה לך, שבוע טוב וחמים. זה חשוב מאוד שאנשים מסביבנו יהיו ערים לשינויים שמתחוללים בנו ויהיו קשובים לצרכינו המשתנים. רק כך הם יכולים להתחשב ולגלות רגישות כלפינו. 

תודה, דני יקר על תגובה מחממת לב ועל ראיית היבט סמוי בשיר! מאד חשוב שאנשים יהיו ערים ורגישים לשינויים הקורים בחיי חבריהם. ולא יתעלמו, אלא יתמכו ויעודדו.

תודה על שאתה קורא בשיריי. תודה על שאתה מגיב!

בי?

אוהבת קפה?

תה?

עוגה?

דעתך על זה?

שנצא?

רק שתדעי מה שירייך מעוררים..

אהבתי את הקודם יותר, אולי על היותו ראשוני במופע הזה.

בכל מקרה, יפה מאוד.

תודה רבה לתגובה נפלאה!

נִפָּגֵשׁ לְקֻפָּה וְעוּגָה

בְּקֻפָּה אַפְלוּלִי,

פִּצְפּוֹנִי

נֵלֵךְ לִרְאוֹת סֶרֶט עָצוּב

בַּקּוֹלְנוֹעַ יָשֵׁן,

עַגְמוּמִי

וּכְמוֹ אָז, בִּימֵי נְעוּרִים

 כְּשֶׁדֵּיְט הָיָה

 מְרַגֵּשׁ

עֵת עַרְבִית  נְטַיֵּל בְּעִיר-יָם, 

בִּשְׁנַיִם  נֵצֵא

לְדַוֵּשׁ!

כמה נחמד לקבל תגובה עליזה, מהלב! לא פסו נעורינו!

שמחב שאתה נהנה משיריי!

קרא בבקשה את שירי ״קפה אספרנצה! 

אהבתי תגובתך לתגובתי 

בי, עוד נכבוש את העולם.

אקרא את שביקשת.

תודה לך

.

הו. 

הו-ו-ו !!

אהבתי מאוד. 

ודיבר אליי מאוד-מאוד:

בלי להסתיר רגשות, בלי להתבייש מהרגש,

מה-היום-אתמול-מחר. 

תודה רבה-רבה על שירך, BB יקרה. <לב>

רבקה

---

חהחהחה! בגילי המופלג לא מתביישים בדבר, ומוכנים לקחת את העולם בקרניים!

תוד על תגובה מהלב, רבקה יקרה!!

את תמיד מעודדת אותי לכתוב גם כשאני חוששת שהמוזה ברחה ממני למקום נחמד וצעיר יותר!!!

אין גיל לאהבה.גם אם שערך נצבע בכסף, גם אם קמטים נבטו פה ושם - לבך עדיין פועם אהבה. זו הוא אשר החזיר לך את התשוקה ואת הפרפרים האלה בבטן. איזה שיר מקסים! 

תודה, גלי יקרה!

על שאת קוראת בשיריי, על שאת מבינה ומתחברת, מגיבה ותומכת!

לימים טובים של אהבה וכבוד! 

השיר הוא וידוי כן ומרגש שלך BB יקרה הבוחנת  את גופך המתבגר, אך מגלה שבתוכך הלב, הרגש והתשוקה חזרו להיות צעירים וחיים. האהבה מאפשרת לך לראות את עצמך לא דרך סימני הזמן, אלא דרך החיות, התקווה והשמחה שהתעוררו בך מחדש.

המתנה האמיתית אינה נעורים חיצוניים אלא אהבה שמחיה את הנפש, מחזירה משמעות, ומאפשרת לחיות את ההווה במלואו  גם בידיעה שיש בו שבריריות ואי־ודאות. קבלה של החיים, על יופיים וכאבם, מתוך לב שלם והשלמה.

שיר מקסים מלא באהבה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

תודה, שמוליק יקר! על קריאה ועל תגובה, על עידוד ועל איור נפלא!

תמיד מחמם את לבי בביקוריך אצלי, בתגובותיך החמות ובאיורים המדהימים! גם AI צריך לדעת לרסן-ולכוון-ואתה יודע ! 

סורי, אבל אין ז'אנר כזה בכתיבה היוצרת. יש שירים בסגנונות שונים, וכל אחד מספר סיפור בדרכו הוא. זה הכל.

מעבר לכך, אני תוהה אם המחר היה ידוע, מה היה פה מעניין? מעבר לזה, הכל בראש.

זהו-שלא נסגר! ההווה-ידוע. העבר הוא ארכיאולוגיה. והמחר תמיד בסימן שאלה. ואת סימן השאלה הזה חווה הגיבורה הלירית שבשיר-ולוקחת את הסיכון ואת חוסר הוודאות ת כמחיר של האושר. 

אגב-נכון מאד-כל שיר סיפור אלצי עומד בפני עצמו! 

הגיבור/ה הליריים משתנים! לאו דווקא השתקפות שלי! להיפך-השיר הוא השתקפות שלהם!!

בדיוק, צביקה יקר

היום הוא היום. אתמול-הוא הסטוריה. שלשום-ארכאי לוגיה. והמחר לא ידוע. לכן חיים את היום ורוקדים את הלילה.

תודה לתגובה!

פותח שערים

מה לי גיל או קמט

הלב מצעיר אוהבים

תודה יצחק יקר.

הלב הוא העיקר: וכל עוד הלב אוהב-יש חיים!

תודה לתגובה!