החרך

אתה מבחין בשינויים מבעד לפתיחת החרך לכדי פשפש. אוויר חורפי מכה בפניך הרטובים, שוטף משת שיניים שנזלה מפיך, אתה מנגב וסוגר, מהדק, שב אל החרך. תודה רבה לך צביקה היקר, לילה טוב וחמים.

השיר מתאר רגע קטן ואינטימי של פתיחה לעולם דרך חרך צר, שמאפשר הצצה לשינוי מתרחש. גם פתיחה מינימלית, רגעית ולעיתים לא נוחה, יכולה להביא ניקוי, התחדשות ותובנה  ואז להיסגר מחדש, כשהאדם חוזר לעצמו מעט אחרת.

יפה כתבת צביקה היקר

יום טוב ושקט

שמוליק

מבעד לחרכים, כמעין רמזים קטנים אתה רואה כי דבר מה משתנה. בך פיזית, אך גם סביבך. שינויים ותמורות...

.

ברשותך, צביקה:

לקריאתי, להבנָתי, החרך הוא הגישה לעולם

(לעולם החיצון, אולי גם לעולם האישי),

ומטריד אותך: פותח אותו עד כדי פשפש, 

מציץ, רואה שינויים, סוגר את הפתח, ושוב, 

חוזר אל החרך. 

תוך כדי כך, משהו גם מתנקה.

השיר כתוב מטפורית, בצמצום, בחסכנות, 

ובדיוק. 

תודה רבה-רבה לך עליו. <לב>

רבקה

---