שירים

כְּשֶׁדֶּלֶת נִטְרֶקֶת🌹🌻🌹

כְּשֶׁדֶּלֶת נִטְרֶקֶת  /ש. כהן

כְּשֶׁדֶּלֶת נִטְרֶקֶת  הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ,

וְהַשֶּׁקֶט צוֹעֵק בְּקוֹל שֶׁאֵין לוֹ פֶּה.

אֲנַחְנוּ נִשְׁאֲרִים לִפְנֵי מָה שֶׁהִתְנַפֵּץ,

וְשׁוֹכְחִים לִרְאוֹת שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַחֵר קּוֹרֶה.

 

מֵאֲחוֹרֵינוּ, בְּחֶסֶד כִּמְעַט נִסְתָּר,

נִפְתַּח פֶּתַח קָטָן, מוּאָר וְעָדִין.

הוּא לֹא מַבְטִיחַ קַלּוּת, ואֲפִילּוּ לֹא מָחָר

רַק לַחַשׁ שֶׁאוֹמֵר: “עוֹד אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין”.

 

אִם נָעֵז לְהַפְנוֹת מַבָּט מִן הָאֵבֶל,

וְנַנִּיחַ לַכְּאֵב לִהְיוֹת  וְלֹא לִשְׁלֹט,

נְגַלֶּה שֶׁהַסּוֹף אֵינוֹ סֶדֶק בַּלֵּב,

אֶלָּא חַלּוֹן שֶׁנִּפְתַּח לִרְאוֹת עוֹלָמוֹת.

 

וּבְצַעַד רוֹעֵד, כִּמְעַט בְּלִי קוֹל,

נַעֲבֹר אֶת הַפֶּתַח שֶׁהֶעֵז לְחַכּוֹת.

וְאָז נֵדַע כִּי הַדֶּלֶת שֶׁנִּסְגְּרָה אֶתְמוֹל

פָּתְחָה אֶת חַיֵּינוּ לְמַה שֶׁעָמַד לְהִתְגַּלּוֹת.

19.12.25

 

כשנסגרת דלת אחת – נפתחת אחרת, אבל לעתים קרובות אנו ממשיכים להביט בצער רב כל כך בדלת הסגורה, עד שאיננו רואים את זו שנפתחה בפנינו.

(אלכסנדר גרהם בל)

תגובות

דני זכריה / חַלּוֹן שֶׁנִּפְתַּח לִרְאוֹת עוֹלָמוֹת / 19/12/2025 13:50
שמואל כהן / תודה דני היקר🌹🌻🌹 / 19/12/2025 14:12
שמואל כהן / תודה אילה יקרה🌹🌻🌹 / 19/12/2025 15:43
רבקה ירון / *** / 19/12/2025 15:43
שמואל כהן / תודה רבקה יקרה🌹🌻🌹 / 19/12/2025 15:46
שמואל כהן / תודה צביקה היקר🌹🌻🌹 / 20/12/2025 05:22
שמואל כהן / תודה אביה יקרה🌹🌻🌹 / 20/12/2025 07:32
גלי צבי-ויס / עוד אפשר להאמין / 20/12/2025 08:06
שמואל כהן / תודה גלי יקרה 🌹🌻🌹 / 20/12/2025 08:25