שירים

ימים דוהרים לכל כיוון-אסנת אלון גוילי (0 תגובות)

אסנת אלון /שירים -26/05/2026 04:57

מחווה למשורר האמריקאי-הודי ראווי שנקר (1 תגובות)

בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -26/05/2026 04:26

שלום קארים - אין מתאים מיצחק להקדיש לו את השיר - (3 תגובות)

אודי גלבמן /שירים -25/05/2026 23:42

ננה בננה (1 תגובות)

אילה בכור /שירים -25/05/2026 21:26

בּוֹא נִתֵּן לַזְּמַן זְמַן🌹🌻🌹 (4 תגובות)

שמואל כהן /שירים -25/05/2026 15:09

פרועים (3 תגובות)

ZR /שירים -25/05/2026 15:01

קשה זיווגו של אדם (3 תגובות)

בבר 1 /סיפורים -25/05/2026 11:09

אזעק כאב הבדידות (7 תגובות)

דני זכריה /שירים -25/05/2026 06:34

ואם יבוא יו (4 תגובות)

אודי גלבמן /שירים -24/05/2026 23:29

שי רון (4 תגובות)

אילה בכור /שירים -24/05/2026 20:34

הַמְּמַדִּים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלּוֹ - לבמת הדיון של נורית.🌹🌻🌹

הַמְּמַדִּים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלּוֹ/ש. כֹּהֵן

בַּמֵּמַד הָרִאשׁוֹן,

שָׁם שׁוֹכֶנֶת נַפְשׁוֹ,

הוּא מְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ

בְּקוֹל חֲרִישִׁי,

עַל כְּאֵב יָשָׁן,

עַל שִׂמְחָה

שֶׁלֹּא תְּסֻפַּר,

וְעַל זִכְרוֹנוֹת שֶׁבַּלֵּב,

בְּלִי שֻׁתָּף אֱנוֹשִׁי.

בַּמֵּמַד הַשֵּׁנִי,

הוּא עוֹטֶה מַסֵּכָה,

עוֹנֶה בְּנִימוּס:

"אֲנִי בְּסֵדֶר, תּוֹדָה",

מְסַפֵּר עַל עֲבוֹדָתוֹ,

עַל בֵּיתוֹ, עַל דַּרְכּוֹ,

אַךְ שׁוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת

מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ.

בַּמֵּמַד הַשְּׁלִישִׁי,

כָּךְ רוֹאִים אוֹתוֹ כֻּלָּם,

כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה

בְּעֵינֵי זָרִים וַחֲבֵרִים,

הֵם שׁוֹפְטִים לְפִי חִיּוּךְ,

לְפִי מַבָּט, וּלְפִי מִלָּה,

אַךְ לֹא יוֹדְעִים

מָה מִסְתַּתֵּר בֵּין הַשְּׁבָרִים.

שְׁלוֹשָׁה מְמַדִּים לוֹ,

אֱמֶת, דְּמוּת, וְהִשְׁתַּקְּפוּת,

שָׁלוֹשׁ שְׁכָבוֹת שֶׁל קִיּוּם,

שֶׁל זֶהוּת וְשֶׁל סוֹד,

וּבֵינֵיהֶן הוּא נָע, שׁוֹתֵק,

וּמְחַפֵּשׂ מַשְׁמָעוּת,

אָדָם שָׁלֵם,

גַּם אִם הוּא מֵכִיל

שְׁלוֹשָׁה מְמַדִּים פְּרָטִיִּים.

13.12.25

לכל אדם יש תמיד לפחות שלושה ממדים, הממד הראשון, נקרא לו נפש, הוא זה הפנימי הנסתר שבו הוא מדבר עם נפשו , רק בינו לבין עצמו, על חוויות תשתית, על מהלומות שהחיים זמנו לו ועל רגעי אושר שאין להתחלק בהם מחמת פרטיותם, ואומר לעצמו כל מיני דברים נסתרים שאינו מגלה לזולתו, על עצמו על משפחתו, על חייו, על זיכרונותיו, מכאוביו, עלבונותיו, אכזבותיו, שמחותיו, געגועיו וגורלו.

הממד השני, נקרא לו מסכה, פרסונה בלטינית, הוא זה שבו הוא מתאר את עצמו לזולתו בתשובה לשאלות יומיומיות כגון: מה שלומך? מי אתה? מנין באת? מה אתה עושה? מה מעסיק אותך, איזו משפחה היש לך? לאן אתה נוסע? או ממה אתה מתפרנס? כלומר הדיוקן שבו אדם מציג את עצמו לזולת ולעולם בחיי היום-יום.

הממד השלישי הוא זה שבו הזולת או העולם רואה אותו.

כך כתבה פרופסור רחל אליאור.

תגובות