ברקים ורעמים

בבית הזקנים כל אחד מודאג ממשהו אחר לנוכח הסופה. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב וחמים.

הסיפור מתרחש בבית דיירים ותיקים־זקנים בזמן סופת רעמים. בתוך הבהלה, הכאוס והבלבול , בעיקר סביב מרגלית שאיבדה אחיזה ברגע ונסחפה לזיכרונות מט"ו בשבט, נחשפים היחסים המורכבים בין הדיירים: ריבוי השנים המשותפות, ההיסטוריה, הכאבים, והאהבות הישנות שלא נפתרו. דובי, שהיה אהובה של מרגלית בעבר וזנח אותה, חוזר כעת לעזור , גם אם בלב כבד.

הסיפור מדגיש שגם  בגיל מבוגר, החיים ממשיכים להיות טעונים, מלאי רגש, יחסים לא סגורים ופצעים ישנים. בתוך שגרת הזקנה מתקיימים עדיין אהבות, אכזבות, תקוות וגעגועים , ואף בסערה חיצונית מתגלה הסערה הפנימית שכל אדם נושא איתו.

תודה רבקה יקרה על הסיפור המעניין.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

תמונה מחבבת של חבורת זקנים-צעירים הקשורים ביניהם בעבותות של היסטוריה והיסטריה, אוהבים-שונאים אחד/צאת השני/ה, אבל שורדים את הגיל השלישי בשל הרשת המסתורית שפרושה תחתיהם ומונעת את נפילתם-רשת הרעות.

תודה על סיפור אותנטי רבקה. נהניתי מאד!

אצל אלה שעדיין בחיים. איזה משפט המחייב מחשבה עמוקה. 

סופת הביירון לא הזכירה לך שירה לירית, לא כרגע. היא התחברה אל הרעמים והללו העלו סצנות המתחברות יחדיו לידי המהות האנושית שיש בה אהבה, שיש בה בדידות ויש בה הרבה מעבר. 

ומה הפשט?... רבקה יקרה.

.

הקבוצה הראשונה קמה ופעלה - ועדיין

פועלת, עד מה שידוע לי - בתל אביב, 

רחוק מהרושם שקיבלת. 

יש עוד, כמובן. אבל אני לא גרה מעל אף 

אחת מהן. 

הייתרונות ברורים: עצמאות מבחירה, לא 

כמו בבתי האבות, במחירים מופקרים, 

ועזרה ככל הנדרש (עובדים זרים וכד'). 

ומעל הכול: הרבה-הרבה כבוד ביניהם. 

אמצעים כלכליים סבירים לכ"א,

וזמן לתחביביהם-אמנותם של כ"א.

תודה רבה על קריאה + תגובה עניינית

ושבת שלום ומיטיבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

אכן ככה זה אצל הדיירים בדיור המוגן.

קראתי ולרגע רציתי להגיד, הגזמת קצת רבקתי, אבל -

נזכרתי בביקורי אצל הורי בדיור המוגן.

הסיפורים והרכילות שסיפקו לי הורי יכלו למלא שנה של סיפרים 

במדור הסיפורים.

הסופה שבחוץ, אז מה אם קוראים לה ביירון, הזכירו לך את הסיפורים  המוזרים

מהדיור המוגן. כן, החיים לא חסרים אצל אלה שעדיין בחיים.

תודה רבקתי על הסיפור המרגש והנוגע ללב, שסיפרת לנו כשבחוץ ביירון השתולל.

.

נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, 

תודה רבה-גדולה לך! 

חיבוק, <לב>

רבקה

---