כלואה

זועק, רגיש: את כלואה בתוך בורות חברתית ואת הולכת כסומא אחריה כאשר את רוצה להיות את והרוח שורקת ומעירה לך הערות של מחדל ואת נזהרת מאוד. תודה רבה לך אלה היקרה, יום טוב.

זה כל מה שרצית. אך את חשה לא שייכת לכלל האנשים סביבך, ולעולם כולו ולמלחמות שבו. את עכשיו עוצרת ומתבוננת פנימה להכיר ולדעת מי את לעומק ומה מניע את תחושתך זו. 

השיר מציג תחושת כליאה חברתית ואובדן חירות להיות עצמך בתוך מסגרות והגבלות.

העולם אולי מתקדם, אך בני האדם עדיין שבויים בתבניות, מלחמות, מחדלים ופחדים. בתוך המציאות הזו האדם מחפש זהות וחופש פנימי  ולמרות כל הכאב, הוא מבין שיש בתוכו קול עמוק שמבקש להוביל אותו אל האמת של עצמו.

יפה כתבת קרידה

יום טוב ושקט

שמוליק