הגורל והעכביש

הרעיון שלך- בשיר המיוחד-    על קורי העכביש -מאד מעניין ומזכיר לי את  דוד המלך שהסתתר מפני שאול המלך - שרדף אחריו ונעשה לדוד המלך נס - וקורי עכביש כיסו את פתח המערה- כדי להגן עליו ועל אנשי מפני שאול המלך.

 "...וְדָוִד, וַאֲנָשָׁיו, בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה, יֹשְׁבִים". [שמואל- א', ג']

ערב טוב ובשורות טובות.

בוקר אור

השיר משתמש בדימוי של עכביש הטווה קורים כדי לתאר את הגורל. כמו העכביש הפורס רשת מסועפת וסבלנית  כך גם הגורל טווה  קורים סביב חיינו.

אל תוך הרשת הזו נשזרים כל מרכיבי החיים: רגשות, רצונות, חובות, מעשים, תחושות ושאיפות. כל רגע ומשמעות נעטפים ונשמרים כממתקים עטופים  זיכרונות ותוצאות שמועברים הלאה לאורך הדורות.

הגורל אינו מקרי  הוא נבנה ממה שאנו מרגישים, עושים ובוחרים. כל חוויה, כל רגש וכל החלטה טווים עוד חוט ברשת החיים, וכך נשמרת המורשת האנושית מדור לדור.

יפה כתבת אילה יקרה

לילה טוב ושקט

שמוליק

מוקסמת גם מהתמונות המדויקות לכתוב

אני הכי אוהבת את הסוכריות העטופות גם במובן המטפורי. 

הגורל טווה קורים וכל קור עוטף מילה, מעשה, תחושה או רגש כמו שעוטפים סוכריה וככה הן נשמרות לדורי דורות. תודה רבה לך איילה היקרה, יום טוב.

אילה יקרה

************

העכביש טווה את קוריו

ומתעטף בהם,

לכל קור בפני עצמו

יש אמירה ומסר ...

האדם טווה את גורלו

ונשען בחסדי שמיים.

יפה הנשלח אילה :

יום נעים של בשורות

 ממני עליזה.

.

השוואה נכונה במידה מסוימת. 

ובאותה המידה המסוימת, לפעמים אנחנו 

נתפסים ברשת ומתקשים לצאת ... 

תודה רבה-רבה ורק טוב, איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

גם אני אוהבת סוכריות עטופות כמו גלי

גם לי מותר-נכון?