לִשְכּוֹחַ!

מחפש מזור: הוא סובל מתסמינים של פוסט טראומה בשל המלחמה ההיא והוא מבקש לשכוח אותה אחרי שבדלי מילים מספר, רגשות שהודחקו משחרר. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב ושבת טובה. שיהיה לו בהצלחה.

בְּעֹמֶק הַלַּיְלָה הוּא שׁוֹמֵעַ שׁוּב הֵד,
קוֹלוֹת שֶׁעָבְרוּ אַךְ לֹא עָזְבוּ אֶת הַלֵּב.
עֲלִיַּת הַגַּג הָפְכָה לוֹ לְמִבְצַר וּלְכֶלֶא,
הוּא מְנַסֶּה לִשְׁכֹּחַ 
אַךְ הַזִּכָּרוֹן נוֹשֵׁם בּוֹ חֶרֶשׁ,
כִּי יֵשׁ פְּצָעִים שֶׁגַּם הַזְּמַן אֵינוֹ מַרְפֵּא.
 

השיר  מתאר אדם החי בצל טראומה ישנה מהמלחמה – שממנה הוא מנסה לשווא להימלט. הוא מתכנס בעצמו, מפוחד ומנותק, מתמודד עם זיכרונות מצולקים שמתעוררים לפרקים. בעליית הגג הוא אוגר מחשבות, בודק ומסתיר, אך לעולם אינו מצליח באמת להשתחרר מהן.

השיר חושף את הכאב השקט של פוסט־טראומה – את הניסיון העקר "לשכוח" את מה שאי אפשר למחוק. הוא מבטא את המאבק בין הרצון להדחיק לבין הצורך לזכור ולרפא, ומעביר תחושת בדידות, פחד וגעגוע לשלווה שאבדה.

יפה  כתבת אביה יקרה , כל כך הרבה אנשים בשנתיים האחרונות סובלים מפוסט טראומה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

קרבות המלחמה הותירו בו חותם קשה ובלתי מחיק. שוב ושוב חוזר הפחד הנורא. מצמרר שירך. 

אביה יקרה

*********

מלחמה צלקת בלתי מחיקה

מקועקעת על העור

לחיים שלמים ...

וכמה יש לנו כאלה

במלחמה האחרונה ...

מפחיד !!!

שבת מלאה בטוב

ממני עליזה.

.

שיר מורכב. 

למרות המרכאות הכפולות, הבית הראשון, 

לקריאתי, להבנָתי, מייצג את הדוברת בשיר. 

ההמשך הוא נסיון להבין את מי שנמצא "לידי"

- גם אם הוא לא ממש ליד הדוברת. 

אדם שעבר טראומה קשה ביותר, הלום-

קרב מהמלחמה האחרונה או מאחת שקדמה

לה. על פי המתואר, הוא חי שוב ושוב את

הרגע ההוא.

לשכוח - המם. לעולם לא ישכח. גם לא 

בפקודה. 

אולי הדוברת בשיר, מתוך חששותיה-שלה, 

רוצה עד זקוקה לשכחה שלו. 

שיר מורכב, קשה, רגיש. 

מצב מורכב, קשה, רגיש. 

תודה רבה-רבה ושבוע טוב ומיטיב, 

אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

המלחמה מותירה בלב פצעים שקשה לאחותם.

שיר מאוד קשה ועצוב

שבוע טוב ורק טוב אביה אהובה

ממני באהבה

מרים