במקום בעלי

נשמע תיאור מבודח-עצוב של שגרת אלמנות באחד מכפר הדיור המוגן-כפר פרוטאה, או נורדיה או דומיהם.

פסק זמן בין החיים ובין המוות.

קצת כמו להביא במראה....

תודה על שיר שמביא בכנפיו התפקחות! 

הדוברת יוצאת לטיול עם הכלב במקום בעלה, ומגלה תוך כדי נסיעה שגרתית נוף של חיים ונשים דומות לה – כאלה שאיבדו את בעליהן ונשארו עם הזמן והזיכרונות.

השיר מביע התבוננות רגישה על הזקנה, השגרה והבדידות הנשית לאחר היעלמותם של הגברים – אך גם רמז לקבלה של החיים כפי שהם, בשקט ובאיטיות, לצד הזמן שהפך לבן לוויה.

תודה צביקה היקר על השיר הרגיש .

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

היא לוקחת את הכלב לסיבוב בכפר, בקלנועית שלה, ורואה בבירור את התמעטות הגברים. ככה זה סטטיסטית .

נלהב: היא לוקחת את הכלב לסיור כפרי במקום בעלה כדי שלא יתנוון בכורסת בעלה והיא פוגשת בדרכה כל מיני מראות... תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.

.

לפעמים, לקרוא אותך, את שיריך, דומה לצפייה

בסרט קצר אבל ממצה. כמו זה, למשל. 

הוספת לו את הסיומת הפיוטית: "הזמן

יושב איתן - שותה לאט." איזשהו במאי 

מחונן היה מוצא כיצד לתת לו דמות. 

(אינגמר ברגמן? פרנקו זפירלי? פדריקו 

פליני? וודי אלן? לואיס בוניאל?)

תודה רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---