משפט בלתי נראה

המשורר הישראלי שחר-מריו מרדכי, כתב במסה שלו "הרהורים על נהר השירה":

את המשפט של אפדייק הבנתי טוב יותר כשהוזמנתי לעבוד בבולטימור בארה"ב. בבולטימור, הגדולה בערי מדינת מרילנד, מבתר כביש 83 את העיר וחוצה אותה למזרח ולמערב. לאורך הכביש ניצבים עמודי חשמל שעל חוטיהם עשרות ציפורים, ואי אפשר שלא להביט בהן ולראות את המשפט הבלתי נראה. לימים, כשנהגתי בכביש 81 בווירג'יניה )בדרכי מטנסי למרילנד(, נגלו לעיני עדרי בקר, ומיד חשבתי על הפרות המנקדות את משפט השדה. אני מניח שזה בהשפעת הציפורים של אפדייק ושל ההארה שהעניק לי באשר לשפה ולתרגום.

תהיו טובים. אני הלכתי, שארוחת הערב לא תתקרר לי.

זו המהות של במת הדיון. את לא מעלה את הפוסט בעצמך אלא הצוות שלנו. אבל זה בשמך. 

שולחים את הרעיון לבמת הדיון אלי למייל, כפי שאת עשית, ואנחנו מעלים. 

תודה על המשפט המצוין הזה. 

לדעתי הסופר ג'ון אפדייק התכוון לומר שציפורים היושבות על חוט חשמל יוצרות מראה המזכיר סימני פיסוק – נקודות, פסיקים או סימני שאלה – לאורך שורה דקה, כמו חוט.
אבל מעבר לדימוי החזותי, הוא רומז לכך שהטבע עצמו הוא כמו טקסט סמוי, מלא במשמעות – רק שאין לו מילים.
הציפורים הן הפיסוק של השקט, כמו רגעים קטנים שמסמנים סדר והרמוניה בתוך העולם הבלתי נראה של היופי והחיים.

ראוי הציטוט להפוך שיר בבמת הדיון

מועדים לשמחה ושבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אפשר לכתוב הומאז' לאפדייק, אבל לא ראוי להשתמש בציטוט בפני עצמו כשיר.

הדימוי ויזואלי, אבל הפרשנות שלך לראות את הטבע כטקסט, מעניינת. זה מזכיר את המאמר האלמותי של רולאן בארת על שפת הצילום, באותה צורה אולי אפשר לדבר על סמיולוגיה של הטבע.

הייתי מנסחת את הפוסט אחרת, אבל לא אני העליתי.

הלכתי להתפנק (להתבטל) קצת אחרי יום ארוך.

אפדייק ראה ציפורים על חוט חשמל ודמיונו לקח אותו אל עולם הכתיבה

ואל הטקסט המונח על הדף.

כדי להבין אותו צריך סימני פיסוק, והוא ראה אותם בציפורים על החוט.

ואני ראיתי ציפור על חוט חשמל ולא ידעתי האם היא -

פסיק, נקודה או סימן קריאה...