מתכון

.

... אני מתקשה להגיב לשירך, לתוכנו, למשמעותו,

צביקה יקר. אנא סליחתך. <לב>

רבקה

---

.

לא כאן ולא עכשיו המקום והזמן להסביר 

לך. עוד יבואו, יקראו, ...

תודה רבה על השיר, צביקה, איש יקר. <לב>

רבקה

---

ואם זה כך לא היית צריכה לציין שאת מחכה לתגובת אחרים. היית פשוט לא מגיבה.

זועק, מעורר תהיות: הכול בטוריה מעורבב ימים מהמשאבה הישנה ליד הבית לפני 80 שנה ואתה תוהה מה נשאר מהמתכון שהיא למדה מאביה בילדותה בזמן שאין לה עניין במתכונים עכשיו. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

כמובן מה שהיא למדה...

השיר  מתאר זיכרון ילדות של למידה בסיסית ואישית מאביך, כמו "מתכון" לחיים, מול ההווה שבו המילים מתפוגגות והדיבור הולך ונעשה מצומצם.

החיים הם תערובת של יסודות וזיכרונות – אך עם הזמן, מה שנשאר אינו המתכון עצמו אלא התחושה, והיכולת לפשט את הקיום למינימום של מילה אחת, מהותית ופשוטה.

שיר מעניין ומעורר מחשבות כתבת צביקה היקר.

בברכה

שמוליק

לא פשוט לכולם

מתכון האב אולי נחישות וקשיחות. אך כרגע הוא נשכח ואינו בשימוש עוד. נותרה דווקא רגישות רבה, שיח פתוח ורגיש. אך הוא אינו אוהב מילים מרובות, מבקש צמצום.  

האב אהב לצמצם מילים למינימום והמתכון נותר.

יום טוב צביקה יקר

ממני מרים