עיר זרה

.

נוף עוצר נשימה ורצון לבלוע, להפנים אותו

לפני עזיבתו: הדובר הלירי הוא אורח לרגע. 

ובתוך הנוף ואנשיו המימוסיים - חרדה: 

המבט המאשים, על אף הנימוסין. יודעים

את ארץ מוצאו של התייר. והדובר הלירי

מפליג משם, כאילו עם הברבורים. 

לא-קל. 

בעיקר, לא-קל להיות ער ומודע ליחס אל

ישראל ומעשיה. צריך אומץ רב כדי להתעמת

עם המבטים האמיתיים, ויושר רב לא-פחות

כדי לתת להם משקל. 

תודה רבה-רבה על שירך ועל עדותך בו, 

צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

פשוט נהדר. לי זה לא קורה עדיין בקרואטיה הידידותית

השיר  מתאר חוויה של ניכור ובדידות במקום זר באירופה: היופי שבטבע והסדר החיצוני עומדים בניגוד לתחושת הדחייה והאשמה מהאנשים, והכל בגלל המציאות הקשה בה אנו חיים כיום.

גם במקום יפה ומסודר אפשר לחוש זרות ובדידות, והבריחה או החיפוש אחר חופש פנימי – מסומלים בלהקת הברבורים – הם דרך להתגבר על תחושת הניכור.

שיר נוקב כתבת צביקה היקר

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

שמוליק

אתה מפליג על גבה של להקת הברבורים. חש בבירור כי אינך שייך, יודע היטב מהו מקומך. 

אתם בעיר זרה, אנשים אומנם נימוסיים אך אתם מרגישים שלא אוהבים אותכם כאן, בעיניהם שולחים אשמה עד שלהקת ברבורים נחלצת לעזרתך ואוספת אותך מכאן. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.