תמונה מיותמת

השיר  מתאר לדעתי אם שנשארה לבדה אחרי מות האב. הרגע הקטן והיומיומי – הליכה עם הילדה לכיתה וניסיון לצלם תמונה – נושא בתוכו את כל תחושת החסר: אין כבר מי שיגיב, מי שיצחק, מי שישתף. התמונה החסרה היא בעצם השתקפות של המקום הריק שנותר אחרי האב.

אובדן משנה את כל מערך החיים – מה שהיה פעם "אנחנו שלושה" הפך ל"אני והיא", האם והילדה. גם ברגעי שגרה פשוטים מורגש היעדרו של האב, אך מתוכם גם נרקמת אחדות חדשה בין האם לבתה, הנאבקת להיות שלמה למרות החסר.

מרגש וכואב כתבת עינת . אני מקווה שהבנתי נכון את השיר.

שבוע טוב ומבורך ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

הבנת ממש נכון

אני ממש עם דמעות...

האובדן של בעלי מלווה אותי בהרבה רגעים פשוטים בחיים,

וכנראה שימשיך גם הלאה לאירועים הבאים.

תודה על תגובתך

ותודה על התמונה שהוספת

כל שנותר לשלוח לך מכאן חיבוק

ולהגיד : יהי זכרו של בעלך ברוך.

שמוליק

.

קשה-קשה לבטא את סיבת הדמעה על הלחי.

קשה-קשה לבטא את שמו.

קשה-קשה הוא רגע הקליטה.

רגיש-רגיש הוא שירך. 

תודה רבה לך עליו, עינת. 

רבקה

---

ריגשת אותי וזה ממש נכון מה שכתבת

שלא תמיד אני מצליחה לדעת מתי תגיע הדמעה וממה בדיוק היא נובעת

ולכתוב את שמו עדיין כואב לי במיוחד שזה בהקשר המשפחתי

תודה על תגובתך יקרה

אוההה! כמה צער במילים האלה

כמה אבדן

כמה שכול!

כאבתי עמכן!

חיבוק גדול ממני??

עינת, זו הפעם הראשונה שאנו "נפגשות", אך מילותייך נכנסו עמוק, עמוק אל תוך לבי.
אני מתפללת בכל יום, שהנורא מכל לא יגיע בימי חיי.  כבר, כשהיינו זוג צעיר [מאד] אמרתי לאישי היקר, שאני רוצה ללכת לפניו, כי לא אוכל לעמוד בפרידה ממנו. אני חושבת כך גם היום, אך מבינה שהחיים זה לא "בקשי וקבלי כבקשתך". 
אני מאחלת לך ימים של אור, של שמחה והרבה רגעים של אושר, שיאירו כל הפינות האפלות. 
 

עינת יקרה

שירך כואב-מצמרר-נוגה ונגע לליבי מאוד.

הוא נכתב בעצב רב וברגש.

כמה עצוב

-ואני מאחלת לך מקרב ליבי שתבורכי באושר

שמחה-שפע אור ורק טוב -אמן

קבלי את אהבתי ואת ברכותי

ערב טוב ושקט

ממני מרים

רגע עצוב, רגע צובט את הלב

את ובתך ביום ראשון ללימודים

ו...

אבא איננו, הוא כבר לא יהיה אתכן, מעכשיו זה רק את והיא.

הילדה הקטנה עוד לא ממש מבינה שהאין הוא לתמיד

אבל את יודעת,

ודמעה יורדת לך על לחי.

על עך עצוב וכואב.

פתאום ברגעי השגרה היומיומיים זועקת היתמות, והיעדרו - יותר מדי. 

נקודת המבט של הילדה מרגשת כל כך ונוגעת. דמעה על הלחיים.