חופי ירדן שוקטים

מדהים. מעורר. מפכה בגוף

אודי, תודה! גם את התגובה הזאת לא אשכח. 

השיר מתאר כמיהה לשקט, לאהבה ולבית פנימי יציב אחרי סערה וכאשר מקריאים אותו מתוך המציאות העכשווית במדינה, הוא מקבל שכבה נוספת של משמעות.
ה“סערה” איננה רק סערה רגשית פרטית אלא גם הסערה הלאומית: מלחמות, פיגועים, חטופים שעדיין במנהרות, הפילוג החברתי והכאב היומיומי.

בתוך כל הטלטלה, יש צורך עמוק למצוא "חוף שקט" – מקום של אהבה, קרבה ותקווה – גם בחיים האישיים וגם כחברה. החזרה על השורה "חופי ירדן שוקטים" היא כמיהה לכך שיום אחד גם המציאות בארץ תהיה רגועה, וכולנו נמצא בה שוב שלווה וביטחון.

תודה רבקה יקרה על השיר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

.

שמואל, איש יקר, ברשותך: 

זה, לעיל, שיר לירי. 

אין לו מֶסֶר, אין לו "שכבה נוספת של משמעות" 

אקטואלית-מדינית. 

נדמה לי שהחיפוש שלך אחר מֶסֶר בכל 

שיר/טקסט הוביל אותך לפרשנות הארוכה, 

המושקעת מאוד - והטועה מאוד שהעלית. 

תודה רבה-רבה על ההשקעה, 

ו-שוב, ברשותך: חבל לי עליך: פספסת שיר

לירי שרבים-רבים (לא רק כאן) נהנו ממנו. 

המשך שבת מיטיבה ורק טוב! <לב>

רבקה

---

תודה על ההבהרה ,

אכן השיר  הוא שיר לירי, המבטא חוויה אישית־רגשית שלך, מתמקד ברצון לשקט פנימי ולאהבה לאחר סערה,ומשתמש בדימוי טבעי ("חופי ירדן שוקטים"), בחזרתיות מוזיקלית ("כמו מנטרה") ומתאר מצב נפשי בהווה – מאפיינים ברורים של שירה לירית.

לפעמים גם אני טועה בפרשנות. בכל מקרה שיר מקסים.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

תודה לךָ, והערכה רבה לךָ, על קבלת ההסבר, 

שמואל יקר.

המשך שבת מבורכת ומיטיבה. <לב>

רבקה

---

אל התחושה הרוגעת הזו את רוצה לחזור. אל הרגש. ולו רק לרגע קט.  

יפה, נלהב: את חוזרת על המילים של רחל המשוררת חופי ירדן שוקטים כמו על מנטרה, כמו חוף, אחרי שרצית להמצא לצד מי שיאב אותך... תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה.

מעביר רגע יפהפה.של זיכרון.  

אהבתי מאד 

ואת רוצה לשוב אל אותו השביל

אל חופי ירדן שוקטים.

לאותם ימים שקטים את רוצה לחזור,

רבקתי היקרה.

את עוצמת עיניך, ולרגע

את שם. את על אותו החוף,

אני יודעת, אני מרגישה.

מחבקת אותך רבקתי היקרה שלי.