טוב לב

וידוי אישי: כל חייך הייתה רע לסביבת אנשים שחשבו כי אתה שופע נכסים וכיבודים לאחרים. והם ניסו להתחבב עליך כמו שהם רגילים  וזה לא עבד עליך כי אינך מבין אנשים שאינם בטווח מבטך. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.

.

ברשותך, ובדחילו ורחימו, צביקה יקר, 

פתגם בתרגום מספרדית ש-מה לעשות,

אני כבר לא זוכרת את שמו של הוגה הדעות

שכתב אותו: 

אַתה אינך אֶחַד אלא שלושה: 

מי שאַתה מאמין שאַתה/שהנך, 

מי שהאחרים מאמינים שאַתה,

ומי שאַתה באמת. 

כאן, בשירך, בווידוי שלך, מה שדיבר אליי 

בקול צלול נוגע לתפקודי הלב בגילך: הם

כבר לא ברורים בשבילך. (גם לא בשבילי.)

גם שתי השורות האחרונות בשירך דיברו

אליי בבהירות: 

" ... אינני מבין אנשים / שאינם בטווח מבטי."

(לפי הבנתי: במבט ישיר לעיניים.)

אני בטוחה שאתה יודע היטב מתי היית 'רע

לסביבת אנשים' מסויימת ומה היו סיבותיך. 

אני לא בטוחה אם תמיד נוהגך היה לא-נכון,

או לא-צודק. 

תודה רבה-גדולה-באמת על שירך, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

השיר  מתאר תהליך אישי של חשבון נפש בגיל מאוחר. אתה מביט לאחור ומודה שבעבר לא היטבת עם סביבתך, אולי מתוך ריחוק או חוסר הבנה. כעת, כשכשאתה מתבגר ומודע לכך שגם ליבך הפיזי מתעייף, אתה בוחר לפתוח את חדרי ליבך מחדש – הפעם ממקום כן ופשוט יותר.

גם אחרי שנים של טעויות וריחוק, תמיד אפשר להשתנות ולפתוח את הלב לאחרים. השיר מבטא חרטה לצד תיקון, והכרה בכך שטוב לב אמיתי אינו תלוי גיל אלא ברצון פנימי כן.

יפה כתבת צביקה היקר

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

שורותיך, שאינן פשוטות כלל וכלל מתארות אדם שמרגיש פתאום פתיחות רגשית נדירה בלבו, משהו שלא קרה לו בגילו.
בעבר הוא התנהג בקרירות או בקשיחות עם אחרים, אולי כי לא הבין או לא יכול היה להתחבר לאנשים שהוא לא רואה או מכיר היטב.
הוא מרגיש נפרד מהסביבה, לא מצליח להתחבב או להתאים למנהגים חברתיים רגילים, ונשאר במעין בדידות פנימית, ומרגיש שלא בנוח עם מערכות יחסים שטחיות או מנומסות, שנעשות רק למראית עין.

שינוי חל בך, אתה פותח לבך אל הסובבים אותך יותר מהרגלך. זו העת לשינוי! 

הזמן והגיל עושים

את שלהם

לעתים אף בטבעיות .

אתה משנה גישה

ולעולם לא מאוחר ...

אני רוצה להאמין

שהשינוי יהא לטובה

ויעשה עימך חסד.

שבת מבורכת צבי.