פודרה

זועק, מעורר תהיות: מוזריקו היה שכוב על מיטת שדה מאובקת ושינן את התנ"ך שלו במקום להגיע לאזור הנגריות והפודרה של הנערה האומללה היתה מתערבבת וזורמת על שמלתה והוא היה נחשב לגבר בפלוגה. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

השיר מתאר את מוזריקו – שוכב על מיטת שדה, מאובק, לומד את התנ”ך וספרי סבו – ומראה את בדידותו ופגיעותו. הוא מתמודד עם מציאות קשה במדבר, ובו בזמן יש בו פוטנציאל להיות “הגבר של הפלוגה” אילו היה מתערבב בחיים ובאירועים שמסביבו, אך בוחר בדרך של ידע, מוסר וחיפוש רוחני.

יפה כתבת צביקה היקר

יום רביעי מבורך 

שמוליק

תודה על תגובתך הנכונה. אבל מוזריקו למיטב הבנתי לא למד תנך במדבר. חבל שלא

.

"אם" [ו/או "אילו"] כחוט מחשבה שבדרך

כלל לא מוביל לשום-מקום. 

לא חייבים לשכב על מיטת שדה מאובקת 

כדי לשקוע בנושא-תירוץ ואחר-כך לשקוע

ב-"אם.ים" , האמת ... <חיוך>

תודה רבה-רבה על שירך החריף, צביקה

יקר. <לב>

רבקה

---

לא בדיוק הבנתי את תגובתך. ראי תגובתי למרים

.

צביקה, יקר,

סליחה על איחור-תגובה: לא קראתי את 

הדוא"ל. 

תגובתי המלאה לשירך - והבהרה: לא קראתי

ולא אקרא את תגובתך למישהו אחר. להלן 

מה ש*אני* קוראת/קראתי לפי מה ש*אתה*

כתבת, מה ש*כתוב* בשיר:

אני מבינה שהייתי צריכה לפרט מה מצא 

חן בעיניי במקום לציין שהשיר חריף, וגם 

במקום התגובה הישירה בנוגע להבנָתי 

את הדמות. 

ובכן: 

כותרת השיר, "פודרה", היא גם מילת מפתח

בשיר עצמו: חולות הפודרה במדבר. 

רכוּת. נשיוּת. 

החיילים בפעילות ענפה, כולל בשוק הבדואי.

(אגב: הפטרייה גְּדֵלָה, לא 'גודלת'.)

מהקונטקסט, אני מבינה שמתקיימת שם

גם פעילות מינית: נערות ונערים-חיילים 

מתערבבים. אלה מה - 

הדמות הראשית בשיר-סיפור מגולמת ע"י

נער-חייל שעדיפויותיו מפורטות-מוסברות 

בבית האחרון, בדפוס קטן יותר אבל מודגש. 

'מוזריקו', כפי שאתה-המחבר מכנה אותו, 

שכוב על מיטת שדה מאובקת וקורא-משנן

את התנך שלו: [תוכל להשלים].

במילים אחרות: הוא *לא* משתתף בפעילות

חבריו החיילים, אף על פי שכנראה, מישהי

מהנערות ניגשה אליו, מיוזמתה. והוא דחה

אותה, וה*פודרה* של הנערה האומללה [תוכל

להשלים את ההמשך, שהוא יפהפה].

לכן, 'מוזריקו' לא נחשב ל*גבר* בפלוגה.

הבית הזה פותח ב"אם" שהתייחסתי אליו,

והוספתי:

מצב כזה ודמות כזאת קיימים בכל קבוצת

אנשים, לאו דווקא פלוגה: בכל קבוצה אנושית

יש מישהו/מישהי כמו 'מוזריקו' - שמתלבט.ת

אחחרי שפספס.ה את האירוע. 

תודה רבה שוב, צביקה. <לב>  

רבקה

---

.

צביקה, יקר, 

אני מבינה שנעלבת ו/או נפגעת מתגובתי 

המלאה: התייחסתי לטקסט הכתוב כפי שהוא

כתוב, לפי קריאתי והבנָתי. 

במילים אחרות: 

*לא* לפי מה שאתה התכוונת שאבין אותו. 

זה גורלו של כל טקסט. 

וזה גם גורלו של כל מחַבר. 

אני מצטערת: הקדשתי לו (ולך, ברור) הרבה

זמן והרבה מחשבה, והתוצאה היא - שאתה

לא קורא ולא מגיב לוקסטים שלי. וכידוע לך, 

לא הגבתָּ לי >>> לא אקרא ולא אגיב לך. 

רק טוב לך. 

רבקה

---

לא לחשוד בכשרים. לא הייתי בבית (היינו כל המשפחה בחגיגות בצפון הארץ המקדימות את גיל שמונים) ולא רק לא לך לא עניתי. 

אם הפתיל שלך ככ קצר אז כל האפשרויות פתוחות בפניך

זה האבק של אדמת הלס בנגב. סיוט על ממש. במיוחד כשיש סופות חול

שאלות בלא מעשים לא יועילו

האיש צריך יוזמה

יפה כתבת איש יקר

ערב טוב ורק טוב

ממני מרים

מדובר על שנת 1966 בערך. ה"חברה" החיילים הלכו לנגריות-  מקום בו הסתובבו בערב נערות "מופקרות"... מוזריקו שלנו לא היה גבר. וכך נקבע עתידו להידחק לשוליים... היום הוא מנסה לשחזר את ההחמצה ההיא. תודה

כמה שאני אוהבת את מוזריקו. הפודרה של אדמת הלס באזור הדרום, הפודרה של הנערה. אלה אולי הפספוסים שלו, אך כזה הוא והוא בוחר תמיד בפעולות אחרות מן המצופה. מוזריקו, כבר אמרנו. 

או

הדרך היא הניצחון