באיזשהו חורף לונדוני

באיזה חורף לונדוני רחוק אתה מוצא עצמך בחנות של אדמס, מתמקח איתה שוב על נעוריך מגלות בארץ אחרת. היא תאמר לך לפשוט בגדיך ובסוף העונה תראו ואתה תוה מה יהא אם העונה לא תגמר והיא מבעירה קסמיה ואמרה לך עד ערב. תודה רבה לך אודי היקר, שבוע טוב.

ישראלית יהודיה שנישאה לגוי...

היא - ולא אחרת .

נקבת המרקיז - בן האצולה האירופי

לכן כותבים שירים ומפליגים איתם

אין סוף עונה במכירות בנפש שלך. אך יש מדידות, אתה פושט את בגדיך ונשבה בקסמי האהבה.  

השיר  מצייר חוויית זיכרון או פנטזיה בלונדון, בה אתה מוצא את עצמך בחנות ומתמקח על "שוב נעורי" – מטפורה לרצון להחזיר את הזמן לאחור.
הדיאלוג עם הדמות (המוכרת או האישה) טעון ברמזים של פיתוי ומשחק כוח, כשהשאלה "ומה אם העונה לא נגמרת" משקפת חשש או תקווה שהרגע יתארך לנצח.

כמיהה לנעורים, חיפוש אחר חוויות מעוררות תשוקה, וההבנה שזמן, קסם וזיכרון כרוכים זה בזה באופן חמקמק.

יפה כתבת אודי היקר

יום שני מבורך מלא באהבה

שמוליק

תודה שמוליק. הצרות בארצנו גוררות אותי לכתיבה הזויה. אבל היום נומיקו תחזור עם שיר שפוי וכואב