שתיים ועוד שתיים

יום טוב רבקה יקרה

כל דבר עולה ביוקר
מחירים עולים כל בוקר
המצב לא טוב
המשכורת כבר נשחקת
האישה בוכה צועקת
מה יהיה הסוף

נוגה, עצוב מאוד: אנחנו חיים במציאות בצל מלחמה, סופרים ימים וטופים, התקשורת, העולם כרגיל, התרגלנו, חלק מהשגרה, יש כותבים שירים על מלחמה ויש הכותבים על אהבה כרגיל והחיים יפים, וטסים להנפש, מחירים מוזלים, חיים מוזלים והמדינה ביוקר.  תודה רבה לך רבקה היקרה, המשך יום טוב ומיטיב. שנזכה להגיע לימים טובים כמה שיותר מהר. אמן ואמן. למרבה הצער יש כאלה לא מתרגשים מהמצב שבו נתונה מכורתנו וממשיכים בחיים כרגיל.

קשה בכלל להאמין שאנחנו מצליחים לתחזק שגרה בימים שכאלה. וכל הזמן יש עננה ממעל, עננה כבדה ומכאיבה .

והאהבה 

והתבוננות 

לאן והיכן

שיגרת חיינו החטופים המתים 

מוכיחה שאין חדש תחת השמש

בוקר נפלא יקרה 

כל כך עצוב וכואב שזו הפכה להיות שגרת חיינו כאן.

רואים חדשות וגם "רוקדים עם כוכבים"

בשסה התעופה תורר לבדיקת דרכונים,

נוסעים לטיולים ברחבי העולםם - עולם כמנהגו נוהג.

אבל ברקע זה ישנו ולא מרפה, בעזה חיילים נהרגם

והורים נחרדים מכל דפיקה בדלת.

וכמו שכתבת, רבקתי היקרה -

חַיִּים מוּזָלִים, הַמְּדִינָה בְּיֹקֶר,