מציאות מלטפת

השיר " משתמש בסרקזם כדי לבקר את סדרי העדיפויות החברתיים. הוא מדגיש כיצד תשומת הלב מופנית לכלבים ולטיפוח אורח חיים בורגני, בעוד שהאוכלוסיות המוחלשות – זקנים ונכים – נותרים מאחור, גם בשעת חירום.  מתחת לפני השטח ה"מלטפים", יש אדישות וכאב, ודווקא הם נושאים את עוקץ הביקורת.

יפה כתבת צביקה היקר , זהו שיר נוקב.

יום טוב ומבורך

שמוליק

תוכחת המחדל הנוראי 

לאלו שלא מוגנים 

מוגבלים קשישים 

וגם בעלי החיים

בוקר טוב

זה מכאיב ביותר. לרוץ אל המקלטים כמעט משימה בלתי אפשרית עבור הקשישים. עצוב כל כך.  

קריאה נרגשת לרחמנים, מרגיע: יש סימון נהדר למקלטים לזקנים אבל הם מהססים לרוץ וזה לא משמעותי שכן האדמה מלאה בקברי צדקים ונכים והרחמנים אינם צריכים לדאוג להם. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

.

"אם אין לחם, אין תורה. " 

מנפלאות הגזע האנושי כאן בארצנו. 

(לא, אני לא גזענית.)

תודה רבה-רבה על חדותך, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

כתבת שורות של סָטִירָה נשכנית.. תרתי משמע.  אוהבת מאד ההולכים על ארבע, אך בד בבד יש לדאוג ככל האפשר, גם לאוכלוסיה מוחלשת.

ממלאים המדרכות לא פעם חופשיים

ואני מן הפחדנים

אבל גם  כלבים צריכים להיות מוגנים