אחרית דבר

מבטא התרוממות נפש: היא תופסת תפקיד של מורה והשנים חולפות להן ועדיין נפלאה ומחייכת... תודה רבה לך צבי היקר, לילה טוב.

השיר מתאר דמות שהובילה אותך למסע רוחני, נעלמה, אך נותרה בזיכרונך כדמות מושלמת וקדושה.

יש אנשים שנוגעים בנפש ומשאירים חותם – גם כשאינם עוד, זכרם ממשיך להאיר ולהעניק משמעות.

יפה כתבת צביקה היקר.

לילה טוב ושקט

שמוליק

.

בסוף הבית השני, סוף מעשה המורָה:

"ואז לפתע מנקרת בי ונעלמת. "

מעניין השימוש ב-"מנקרת בי" . 

ובבית האחרון, הדוֹבר:

"ועכשיו זמן נירוונה ואמונה-"

אהבתי את מלאכת הזמן בחיי הדוֹבר. 

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

בעבר היא הייתה מעין מורה שלך, לימדה אותך לפרוס כנפיים ולעוף, לצאת למסע. היום היא הפכה לקדושה מבחינתך, ונזירה. כבר לא באותו מסע חושני.