בדמייך חיי

זועק: האדמה האדומה גמעה בצמא את תמך ותרווה. תודה רבה לך מרים היקרה, יום טוב וסופ"ש מחבק.

השיר מתאר דיאלוג בין דמות אוהבת לבין אהוב גוסס על אדמה שותתת דם. דרך לחישות, קריאות ושתיקה – נרקם רגע פיוטי של פרידה, שבו האדמה הופכת לדמות צורבת שגומעת את הדם. המסר טמון בכאב האובדן, ברוח החיים שנקראים לשוב – אך אינם יכולים עוד. השיר מרמז על אהבה עזה שאינה מצליחה להציל, ומותירה רק געגוע וקינה.

שיר קינה כתבת מרים היקרה

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

לא להאמין שכתבת זאת בנעוריך, כה אקטואלי לימינו אנו. לצערנו הרב. מצמרר ומרגש כאחד. 

עצוב  מאוד ומרגש כאחד...היופי הכואב ניבט במילות השיר...ולדעת שנכתב בנעורייך..מוסיף  חן מיוחד לשיר מרים יקרה..שנדע ימים טובים מאלה העוברים עלינו ונשמע בשורות טובות..

ממני שמאי..

השיר כה מרגש ומביע כאב רב על חייל שנפל 

 בעבור אדמת המולדת.

 ואני חושבת על כישרון הכתיבה שלך כבר מגיל כה צעיר.

 יישר כוח על שיר כה עוצמתי ומרגש כאחד.

 מברכת אותך ואת כל יקירייך: בשבת  שלווה וקדושה.

 הרבה בריאות ונחת. ושולחת חיבוקים אוהבים לשני הנסיכים היקרים.

חודש טוב ומבורך ובשורות טובות.

 באהבה רבה, רבה

 אהובה.

מרים יקירה, גם בנעורייך כתיבתך היתה משובחת
מדינתנו האהובה חיה על חרבה מעל מאה שנים וכל כך כואב על רבבות הנפשות, שעזבו את קיומן הפיזי והצטרפו לאנרגיית היקום הטובה, שעוטפת כול.   
כל שנותר לנו הוא, ליחל ולבקש שאלה, שנמצאים ב"חלונות הגבוהים" יביאו להפסקת שפיכות הדמים, כי אנו טובעים בים הצער.

חובקת מיטב בניננו

כואב

מרים יקרה

************

אדמה אדמתי,

רווייה דם חללייך,

יונקת בשקיקה,

חובקת מיטב בניך,

למנוחה אחרונה.

עצוב הנשלח וכואב בבשר החיי

לדעת שכתבת אותו עוד בנעורייך ...

מרגש במאד !!!

חיבוק אהובה לשבת טובה ורגועה

לבשורות טובת

לתקווה  לשחרור כל חטופיו בעזה

אמן !!!

באהבה כנה והערכה

אחותך עליזה.