גשם

השיר משתמש בדימוי של הגשם כדי לתאר את שבירות החיים, את הרגעים החולפים ואת תחושת ההחמצה והגעגוע. בין טיפות, עננים וזיכרונות – עולה תחושת בדידות, החמצה ואולי גם אהבה שאבדה.

החיים אינם מושלמים – תמיד משהו משתבש, כמו מזג האוויר. אך בתוך אי-הוודאות הזו, דווקא הרגעים הקטנים – נגיעה, מבט, זיכרון הם משמחים אותנו מחדש, גם כשמישהו יקר כבר נעלם.

יפה ומרגש כתבת אודי היקר

שבוע טוב ושקט

שמוליק

בחיים יש גם וגם

.

ברשותך, אודי, לקריאתי, להבנָתי, כמה

נקודות:

הרפטיטיוויוּת (חזרה על הנאמר) כאמצעי 

להדגשת משמעות הדימוי: החיים כגשם, 

והגשם כדימוי לשיבוש. 

המגע כמימוש זמני של ציפיה - של קיום. 

והחשש שמא בתום ההצגה בקולנוע 

("כל העולם קולנוע?"), כשהאולם יהיה 

ריק, גם "היא" תהיה כמו "עננים להתגעגע. "

שיר לא-קל מבחינת ההרגשה שהוא מעביר.

בעיקר: מבחינת תפיסת הקיום האנושי. 

דיבר אליי. 

תודה רבה-רבה לך, איש יקר. <לב>

רבקה

---

אולם הקולנוע חשוך ואין בו חיים, אתה רואה תמונות כשהגשם ברקע. הלך רוח נוגה מלווה את הגשם הזה ואווירת פרידה כואבת. 

אם אקח המשפט הראשון שכתבת אודי יקר:  "החיים כגשם",  ברור לי, שמדובר בחיים סוערים, שמכתיבים לאנשים תנועה ללא מעצור, ועם זאת, זהירות ש"לא להחליק", ובמילים אחרות, לשרוד מסע חיים לא פשוט, מלא בכאב, פרידות וגעגועים.

החיים כגשם. משהו תמיד משתבש בהם. באולם הקולנוע החשוך כשבטעות היא נוגעת בכתפיך אתה חש אותם מחדש ואתה חש כאילו נעלמה. תודה רבה לך אודי היקר, שבוע טוב ושקט עד כמה שניתן.

החיים כגשם-נשמע לי עצוב

ובמיוחד הסייפא-היא לא תחזור.......

הריק הזה.......אחי דיר......

תקרא את שירי ותתיחס לתגובה של נכדי אור המקסים

סיס