אוֹהֶבֶת בְּשֶׁקֶט

יפה ומרגש: את מתקרבת למילים ומבינה שהן פונות אליך כדי לקבלן בחיכך לחבוק אותן ולא באהבה. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב ושקט.

הִיא רוֹקֶמֶת מִלִּים בְּיָם שֶׁל שְׁתִיקָה,
וְטוֹבֶלֶת  כָּל גַּעֲגוּעַ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל כְּמִיהָה.
לִבָּהּ  אוֹסֵף מִלִּים כְּמוֹ הָיוּ פְּנִינִים, 
וְהַגַּלִּים שָׁרִים לָהּ בִּשְׂפַת הַחִבּוּקִים
וְכָל שִׁיר וְשִׁיר הוּא תְּפִלָּה לֶאֱלוֹהִים.

השיר מתאר אישה שאוהבת בשקט – דרך מילים, יצירה, ושירה. היא מחוברת לטבע ולים, חיה בין סערות לשלווה, ומוצאת אהבה במפגש האינטימי עם המילים והעולם הפנימי שלה.

אהבה ויצירה אינן תמיד רעשניות – לעיתים הן מתקיימות בשקט, דרך הקשבה, כתיבה, וחיבור עמוק לטבע ולנפש.

מקסים אביה יקרה,  זה שיר על אהבה שקטה הנוגעת בכל נבכי הנשמה.

שנדע ימים טובים יותר

שמוליק

.

מקסים. מקסים. 

אני יכולה לדמיין אותך מוקפת ומחובקת 

במילים. 

תודה רבה-רבה על חווית הקריאה וערב 

שקט ומיטיב, אביה אהובה. <לב>

רבקה

---

כך בשקט בשקט המילים מגיעות לפתחך. את מבקשת לרקום מילות אהבה כשמיכת גלים. יפהפה השיר.  

חיבוק אוהב

מילים ואהבה בשירייך כל הזט-מקסים פשוט מקסים אביה אהובה

יום טוב ושקט

ממני מרים

יפה בעיני רקמת מילים,
שכולן אהבת גלי הים,
שבאים וחוזרים שוב ושוב