ממ"ד

הממ"ד התגעגע אליך, נעים לו במחיצתך, את חשה בטוחה במבצרך ואת עם תושבי המרכז השוהים במקלטים. תודה רבה לך אלה היקרה, המשך יום טוב. שנדע ימים טובים מאלה.

תשמר שם במרכז

כן, לא משאירים את הממ"ד לבד. לצערנו, וכרגע. בתקווה לימים טובים יותר. 

גם את שמרי על עצמך. לפחות כרגע את פחות בטווח, היית מספיק זמן בסכנה של ממש. חיבוק גדול אלה,. 

התראה בזמן

אזעקה גם

והממד

תישמרי יקרה 

ליבנו עם כל התושבים במרכז

בצפון ובדרום

כל הארץ במלחמה

ומי שנמצא בממ"ד מציל את חייו.

טוב את עושה כשאת נמצאת בממ"ד.

נקווה לימים טובים יותר

שבוע טוב עם בשורות טובות

שמוליק

.

אלה אהובה, 

תודה רבה-גדולה על דברייך לאנשי המרכז!

שמרי על עצמך, יקירתי. 

שבוע טוב, הלוואי! 

שלך, <לב>

רבקה

---

תודה יקירתי, תודה

ואת נמצאת במבצרך המאובזר היטב.

כמה טוב שיש לך אותו ואת מרגישה בו בטוחה.

המשיכי לשמור על עצמך.

עד לאחרונה הסתפקתי ביציאה לחדר המדרגות,

בימים האחרונים אני יורדת למקלט,

לפחות נחמד שם עם כל השכנים וילדיהם...

שולחת לך חיבוק חם.

תשמרו אהובים

הימים האחרונים הוכיחו, כי אין מקום בטוח, לא במרכז, לא בדרום ולא בצפון. לא נותר אלא לקוות לימים אחרים כמאמר השיר, שכתבו חיים חפר ודובי זלצר -  "הימים האחרים":
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
אשר מעבר להרים העשנים, הבוערים.
אנחנו עוד נראה את הימים האחרים
עולים, באים מן הבקעה, יורדים אלינו מן ההרים,
צוחקים את האביב, האהבות, הנעורים
ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
את הימים האחרים.

נצא עוד לקראתם מתוך מבנים מחוררים,
מתוך המקלטים והשדות המשחירים,
נצאה על קביים מאורם מסונוורים,
מראש אנטנות מלחמה שרים כמו אלף ציפורים,
ונביט בהם קרוב, במבטים הבהירים
ומלוות את זימרתם גיטרות של אלף נערים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים...

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
גאים כמו פרקי תנ"ך, יפים כמו שיר השירים.
שוטפים כמו אשד במדבר, ורודים כמו שחר בהרים.
ימים של חסד ושלווה, ימים שקטים ומאושרים -
ורק ביום ה"יזכור" , ברגעי ההרהורים,
נחזור ונספר הכל, ונספוד לבחורים.
ונשמע את קול האש, ואת מטח הכדורים,
ואת הקרב שהתחולל אז בתנופת האדירים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים...

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים,
נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים.
וכשיבוא השקט, וימשול בשערים
וכל דברי ימינו אלה יחרטו בתוך הספרים,
נביט אז זה בזה במבטים המוזרים,
ונזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים.

אנחנו עוד נראה את הימים האחרים...

תודה על העידוד