על בושתי

זועק: אתה מתבייש להודות, מתבייש לספר, הבושה גרמה לך קשיים בחיים, מתבייש בחוסר הביטחון שלך. תודה רבה לך צביקה היקר, שבת טובה ובלי מקלטים, אין אדם מושלם. 

.

צביקה יקר, 

אִמי נהגה לומר (בספרדית; התרגום

לעברית): 

"כל אחד הוא כל אחד ושישה הם חצי

תריסר. "

לא-פעם אני שואלת את עצמי מה מסַפר 

האפיפיור לכומר הווידוי שלו ... 

תודה רבה-רבה לך. <לב>

רבקה

---

כל אחד מאיתנו מסתיר סוד או סודות... לפעמים אפילו מעצמו. 

לכל אחד מאיתנו יש תיבת פנדורה, שעדיף שתהא נעולה.
אם היינו מושלמים, לא היינו בני אדם, אלא מכונות.
א.נשים, בשר ודם הם מכלול של מאוויים, תשוקות, תאוות וחשקים,
ברור שלפעמים נבחר לעשות דברים שנחשבים בעיני החברה ל"פחות טובים".
כל עוד אינך פוגע באחר - הכל טוב ואין במה להתבייש.
חיבוק!!
 

השיר מבטא את הכאב שבחיים עם בושה מתמשכת – מהילדות ועד הזקנה. אתה מתבייש אפילו בבושה עצמה ובמה שהיא גרמה לך – חוסר ביטחון, סבל פנימי ושתיקה.

בושה יכולה לכלוא אדם בשתיקה ובכאב. ההכרה בה היא הצעד הראשון לריפוי.

יפה כתבת צביקה היקר.

נקווה לימים טובים יותר בלי אזעקות , טילים , הרוגים ופצועים.

שמוליק

גם אני הייתי ביישנית ללא תקנה. אבל מסתבר שכן הייתה תקנה והתגברתי על כך. אני שמחה מאוד שהצלחתי. זו תכונה לא נעימה כלל. 

האם אכן , בושה?