כעס בסולם מינורי

כעס מטריד וקטן במסגרת הרצאה על כלי מוסיקה מכל העולם. מבט המרצה משונה, חודרני וכה נבוך ואתה תוהה למה הוא מופיע בציבור בכלל ופתאום אתה מבין שמוכר האיש - מבטו הבוהה בקהל התקוע באיך ממשיכים מכאן. כעס אותך עופף מי מזכיר לך המבט המהוסס שלא בטוח בעצמו. חלף זמן רב עד שגילית למה מבטו כה נוגע אליך ולמה אתה בו. תודה רבה לך צביקה היקר, ערב טוב.

אתה רואה מרצה חסר ביטחון ומרגיש כעס והסתייגות – עד שאתה מבין שהמבט המהוסס מזכיר לך את עצמך.

מה שמפריע לנו באחרים לעיתים חושף משהו שאנחנו מדחיקים בעצמנו.

תודה צביקה על השיר המחדד תובנות.

סופ״ש רגוע ושקט 

שמוליק

.

נכון. עקרונית,

מי שדומה לנו בתכונותינו הלא-כל-כך

רצויות, מעורר בנו כעס. 

אם הדובר בשיר זיהה את הסיבה לכעסו,

כל הכבוד לו!  

תודה רבה-רבה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

.

לא מייד, נכון. ובכל זאת: גילית. 

זֶה מה שקובע. 

<לב>

רבקה

---

המרצה מביט בקהל במבט תוהה כלא יודע כיצד להמשיך מכאן. מהסס. וזה מזכיר לך את עצמך. האמנם? 

אתה  משורר באופן מעניין מאד- על "החוויות"  שלך מהמרצה .

  הדבר גורם לך אי שבעות רצון ולפתע אתה מגלה משהו

 שדווקא טמון בך.

 קצת מזכיר לי את השיר שפעם היה להיט:

"אומרים שאני .. אז מי אני בכלל"[שר: מייק בורשטיין].

 שבת שלום ובשורות טובות.

זו המראה שהוצבה בפניך, והיא אינה משקרת.