ענבי השכול

מחיר כבד סופגת האדמה הזו, סופגות המשפחות השכולות. האובדן הזה צורב בך עד אימה. 

השיר מצביע על הסתירה הטמונה בארץ: מקום של חיים, פוריות וצמיחה – שהוא גם מקום של אובדן וכאב.
תחת הפוריות והיופי של הארץ שוכנת מציאות כואבת – של שכול, של חיילים שנפלו, ושל אימהות שבוכות בלחש. זהו שיר זיכרון ותזכורת שקטה לעומק המחיר האנושי של הקיום כאן.

שיר כואב כתבת קרידה.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

באמא אדמה

זועק: חיילים נטמנים ואימהות מיבבות חרישית, כאב השכול מורגש, ענבים בארץ אבלה. תודה רבה לך אלה היקרה, יום טוב. שתגמר המלחה, יחזרו החטופים ונזכה לתקומה. אמן ואמן.

שורות על סוף עצוב וכואב שגודעים חיים מלאי תקווה לעתיד רב ימים ושנים. עוד יגיעו ימים של שקט ושלווה לאדמה המיוסרת הזאת.

.

עם ישראל היושב בארץ מופיע בשירך 

כגפן פורייה שנתנה את ענביה לאדמה. 

דימוי מטלטל, חיילים-ילדים-נערים 

שנקטפו במלחמה כמו ענבים בזמן בציר

("ענבים בארץ אבלה") ונטמנו באדמה.

העלית שיר שהוא גם קינה, אלה, אהובה. 

תודה רבה-רבה, וסופ"ש רגוע ומיטיב. 

שלך, <לב>

רבקה

---

אכן חלקם נאכלו

וגם נטמנו

עם לבדד ישכון