לאן הולכים מכאן

זועק, עוצמתי, נוקב: מדיניות הממשלה בימים טרופים אלה בצל המלחמה. תודה רבה לך אודי היקר, המשך יום טוב. שנדע ימים טובים עם ממשלות אחראיות. ממשלות צריכות לדאוג לאזרחים שלהן בכל התחומים.

מזדהה עם השורות שכתבת. הלוואי שנזכה לימים טובים יותר.

.

שאלה עכשווית ומכאיבה במיוחד. 

ותשובתך/תגובתך משקפת הרגשות,

מחשבות ותהיות של רבים מאוד בינינו.

תודה רבה על השיר המחאתי, אודי, יקר. <לב>

רבקה

---

---

ברשותך, אודי: 

בשורה השנייה, בסופה: 

בלי "בידֵי" (להגה אין ידיים), 

ובמקום "ההגה" יהיה "בַּהגה" .

תודה שוב. 

רבקה

---

תיקנתי,ותודה!

איך כמותך רבקה אהובה

השיר מבטא תחושת תסכול ואובדן דרך מול מציאות כאוטית – של אלימות, כאב, והנהגה עיוורת שמובילה מעגל סבל מתמשך.

בעולם שבו הרוע שולט והטוב משלם את המחיר, המשורר תוהה לאן עוד אפשר ללכת, כשהדרך נעלמה, התקווה דועכת והקורבנות מצטברים.

שיר כואב ונוקב כתבת אודי היקר.

יום שלישי מבורך

שמוליק

רע

על פי מצוק

הזהדיתי לגמרי, לצערנו זו התחושה. צער שאין לו סוף וללא כל תוחלת.