כך היינו

כשחבל הטבור שלנו ניתק מאמנו, בלידתנו נשאר עד סוף חיינו חבל שקוף שקושר אותנו אליה והוא אינו ניתק לעולם. כזהו הגעגוע הצורב לאמא.
מוקסמת ומתרגשת גם משירך זה

יפה ומרגש: אמך ז"ל שבה אליך בחלום, את בוכה, חשה בחסרונה, זה כאילו עכשיו היא הלכה ובחלומך את רואה אותה ככה שתיכן חבוקות ביחד כמו שהייתן בעודה בחיים. תודה רבה לך ג'וליה היקרה, שבוע טוב וחג שבועות שמח. יהי זכרה ברוך. עוד מקריאת הבית הראשון הבינותי שאת מדברת על אמך. טוב שאת פוגשת אמך בחלום.

השיר מתאר מסע חלומי של בת אל אמה המנוחה – געגוע עמוק, כאב אובדן, וניסיון להתאחד שוב ברוח.

האהבה בין אם לבת חוצה גבולות של זמן ומוות, וממשיכה ללוות, לנחם ולעטוף – גם כשהאם כבר איננה.

שיר מרגש כתבת ג'וליה , יהי זכרה של אימך ברוך.

שבוע טוב וחג שבועות שמח

שמוליק

לא בכדי בחרת לתאר את המעלה במדרגות ביתך הישן, כשאת עירומה. עירומה כביום היוולדך. כשאמך חיבקה אותך באהבת אין קץ בפגישה הראשונה שם בעת הלידה. 

והגעגוע...

הגעגוע הזה זועק בתוכך.

אמא ובת. 

את ואמא . 

הגעגועים לאמא עד יומנו האחרון!!!