לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים

מרגש: חברה אמרה לך בשעתו כי מרגע היוולדו של האדם מתחילה גסיסתו ואת מוצאת עצמך מהרהרת על כך ואת יודעת כי האדם נולד לשלל של רגשות במסע חייו. תודה רבה לך אביה היקרה, ערב טוב. המשיכי לבטא את רגשות חייך כפי שאת מבטאת.

נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לִחְיוֹת וְלֹא רַק לִהְיוֹת
לְחַבֵּק אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַנְּכָדִים
וּלְצַיֵּר אֶת הַזְּמַן בִּצְבָעִים עַזִּים.
גַּם אִם הַסּוֹף תָּמִיד יָדוּעַ מֵרֹאשׁ,
הַדֶּרֶךְ חֲשׁוּבָה בָּהּ נִצְעַד בְּלִי לַחֲשֹׁשׁ.
בֵּין כְּאֵב לְשִׂמְחָה, בֵּין עָפָר לְאוֹר
נִבְרֵאנוּ לֶאֱהֹב לִבְחֹר וְלִזְכֹּר.

השיר מתחיל בתובנה חודרת שמרגע הלידה מתחילה גם הדרך אל הסוף. מתוך ההבנה הזאת נולדת תשוקה לחיים מלאים: לחבק, לחוות, לטעום ולצבוע את המציאות.

החיים קצרים ושבריריים, ולכן יש לחיות אותם בעוצמה, בצבע, בהכרת תודה ובמלאות.
את מדגישה את האמנות, הכתיבה והרגש ככלים להתמודדות עם כאב ועם סופיות, ולהפיכת הרגעים הקטנים למשמעותיים.

מקסים ומרגש השיר שכתבת אביה יקרה .

כרגיל במקום תגובה כתבתי לך שיר.

ערב שמח היום עם שחרור עידן אלכסנדר נקווה לשחרור כל החטופות והחטופים במהרה.

לילה טוב

שמוליק

.

יפה. באמת.

ולא מתייפייף: יפה. ונכון. ונוגע.

וכואב במידה. ומנחם ומשמח במידה. 

תודה רבה-רבה על שירך המהורהר והעדין, אביה, אהובה. <לב>

רבקה

---