טַיֶלֶת הָחַיִּים

טַיֶלֶת הָחַיִּים

הַיָּם בִּשְׁבִילִי אַגָּדָה שֶׁל מְצִיאוּת טַיֶלֶת שֶׁל חַיִּים וּמִלִּים.

הַיָּם הוּא לִי כְּמַלְאָךְ הַמְּלַוֶּה הַמְּעוֹרֵר וְלִפְעָמִים גַּם הַמּוֹשִׁיעַ.

אֶת הָאַהֲבָה בַּיָּם מְקַבֶּלֶת לֹא רַק בִּמְלוֹא הָעֵרֶךְ הַנָּקוּב

אֵלָא גַּם בְּרִיבִּית גְּבוֹהָה וּבְתוֹסֶפֶת מע"מ.
~

אֲנִי -

בְּמִן שַׁלְוָה רוֹגֶשֶׁת

עֲטוּפָה בַּהֲמוּלַת הַגַּלִּים

כְּמוֹ הָיוּ זְרוֹעוֹת מְאַהֵב

אֲנִי אָז חוֹלֶמֶת, חוֹשֶׁקֶת, כְּמֵהָה

מְיַחֶלֶת בְּעֶרְגָה לְעוֹד יָמִים כָּאֵלֶּה

מֻתְּקֶפֶת וּמֻקֶּפֶת

בְּנִיחוֹחוֹת מְתוּקִים שֶׁל אַהֲבָה,

אֲשֶׁר לְעוֹלָם אֵינָהּ מִתְכַּלָּה.

צוֹעֶדֶת אֶל מֶרְחָבֵי הַתְּשׁוּקוֹת שֶׁבַּדִּמְיוֹן

לֹא מֵעֵזָה לְמַמְּשָׁן בַּמְּצִיאוּת

גַּם אִם זְרוֹעוֹתֵיהֶן מוּשָׁטוֹת אֵלָי כְּאוֹמְרוֹת:

"בּוֹאִי בּוֹאִי אֶל חֵיק הָאַהֲבָה

בּוֹאִי בּוֹאִי אֶל הָאֲהָבִים הַמְּתוּקִים".

עֲצוּבָה שֶׁלֹּא נַעֲנֵית

וְלֹא מַגִּישָׁה עַצְמִי לַמַּזְמִינִים אוֹתִי אֲלֵיהֶם.

וּבַיָּם -

מְנַסָּה לִתְפֹּס וְלִקְטֹף קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ אַחֲרוֹנוֹת

מָחָר יִהְיֶה יוֹם חָדָשׁ.
~
אָדָם צוֹבֵר זִכְרוֹנוֹת וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְחַבֵּק לִפְעָמִים אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי 
לִפְנֵי 45 שָׁנָה עָשִׂיתִי "יְבוּא" מִנְּתַנְיָה, אֶת אִישִׁי ? אָז לֹא הָיְתָה הַטַּיֶּלֶת
זוֹכֶרֶת שֶׁבְּשַׁבָּתוֹת כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְהוֹרָיו, לַמִּשְׁפָּחָה, הָיִינוּ מְטַיְּלִים בִּרְחוֹב הֵרְצֵל עַד הַיָּם, מִדֵּי פַּעַם חוֹזֶרֶת לַטַּיֶּלֶת וְהִיא כָּל כָּךְ יָפָה לְאֹרֶךְ הַיָּם נוֹשֶׁמֶת מְלוֹא רֵאוֹתַי וְאֵין כְּמוֹ טַיֶּלֶת הַחַיִּים...טַיֶּלֶת הָעֲרָגוֹת...וּבְקִצּוּר...טַיֶּלֶת ?
שָׁבָּטוֹבָה וְנִתְרָאֶה שׁוּב בָּאֲתָר בְּעוֹד שָׁבוּעַ אַחֲרֵי הַנֹּפֶשׁ בִּטְבֶרְיָה
~