תפילת האימהות -צרויה להב

בית הקברות עמוס בחיילים, ילדים וצעירים שנפלו, דמעה נשרה מאמא ששכלה בנה ותפילותיהם של האמהות למרות הכול. תודה רבה לך אלה היקרה, שבוע טוב. 

אני כותב ומקשיב לשיר המרגש והכואב עד דמעות אלה לי קרידה .

השיר שכתבת מבטא את הכאב העמוק של אם ששכלה את בנה במלחמה. הוא מתאר את תחושת האובדן, הכאב שלא מרפה, והתפילה שממשיכה להדהד למרות המציאות הקשה. הדימוי של הקשת שנוגעת באדמה מסמל תקווה שמתעקשת להתקיים לצד האבל והדמעות. המסר המרכזי של השיר הוא הכמיהה לשלום, הרצון שהמלחמה תסתיים, והזיכרון הנצחי של הנופלים, לצד הקושי להמשיך הלאה בלעדיהם. 

"וְאָז תִּגַּע הַקֶּשֶׁת בָּאֲדָמָה וְגֶשֶׁם הַדְּמָעוֹת

חַמָּה וּמִתְעַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁמַע תְּפִלַּת הָאִמָּהוֹת וְאָז תִּגַּע הַקֶּשֶׁת בָּאֲדָמָה וְגֶשֶׁם הַדְּמָעוֹת

חַמָּה וּמִתְעַקֶּשֶׁת לְהִשָּׁמַע תְּפִלַּת הָאִמָּהוֹת"...

שיר מרגש וכואב עד דמעות כתבת קרידה.

שבוע טוב ומבורך ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

תודה על עומק משובך נוגע בהחלט 

יש והשפה העברית נוגעת במדוייק במצבנו 

תפילת האימהות 

.

הוֹ. 

שירת השורות האחרונות - קשה:

"ואז תיגע הקשת באדמה, וגשם הדמעוֹת / חמה ומתעקשת 

להישמע תפילת האמהוֹת" 

משנת 1998 - וכאילו נכתב בימינו, עכשיו: 

"מי שזקוק למלחמה שומר אותהּ בוערת / אומר שמוכרחים / 

ואין ברירה אחרת / ... "

אלה לי, תודה רבה-גדולה-מאוד על העלאת השיר, על

השתתפותךְ בוֹ כאן, ועל הקישור ליוטיוב. 

המשךְ יום נעים ושבוע טוב ומיטיב, אלה לי יקרה לי מאוד. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

ואכן מתאים להיום לאתמול 

ולעתיד כי זו אדמה אדומה שלא מפסיקה לחלום לעוד מלחמה 

.

אכן, אִם אני זוכרת נכון, הראשונה אומרת: "אדמה אדומה" . 

תודה רבה-גדולה שוב על השיתוף - ועל שברון הלב. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

אני מבין שכנראה התכוונת בכיוון השלילי

אבל אני רואה במשפט הזה משהו מה זה חיובי

לוחמי צדק זקוק אני להם מאוד.

כתיבה נאה לך

מדינה רוויה בדם 

המשפט מתריס 

לאובדן אנושי מלחמה ועוד מתים 

ועוד 

מקווה שקראת את כל הכתוב 

וגם שמעת את הלינק המצורף 

ולא לא שמתי לב ללינק

ועכשיו כן. אז אני אקשיב לזה שאתפנה

מעניין . זמרות מעניינות ואני לא מכיר את זה

לשמוע את הלינק

יצירת אומנות של זמרות נפלאות

עצוב נורא

ועצוב זה קשה לי

זה כמעט אסור לי

אבל אני אוהב מוזיקה

תודה

אלה לי יקרה ואהובה,

הבאת שיר מטלטל, נכתב לפני יותר מ25 שנים

וכאילו נכתב היום.

קראתי את המילים האלה -

"אתמול חלמתי שאתה בא, שחזרת אלינו"...

ורעד אחז בי, כי שמעתי את אמא שלי מספרת לי על חלום שהיה לה.

ואני חשבתי על הקשת שנוגעת באדמה והרגשתי את גשם הדמעות...

וואו, שיר שמלווה כל כך הרבה מלחמתות כאן בארץ הזו שלנו.

אני חושבת על אחי שנהרג במלחמה אחת, והבן שלי שנלחם במלחמת לבנון

והנכד שלי שנלחם ב"צוק איתן"... 

הדמעות מפריעות לי לכתוב, כי

הן באות כך פתאום, כשקוראים מילים כל כך מטלטלות.

תודה אלה לי אהובה.

ואנחנו עדיין נלחמים 

עד מתי 

מחבקת אותך חזק יקרה 

כמה נוראי הוא השכול והאובדן. הדמעות, הכאב שאינו חדל לרגע.  

משפחות אימהות בוכות 

תשמעי את השיר בלינק המצורף למעלה