פתאום לבד

נכון שזה עבר את הגבול.

אני דווקא חסידה של תגר מול גדרות אדומים.

עד שמדובר בידיים שלי

כבר היה לי מקרה עם כתף שמאל

עד שחזרתי לעצמי יצאה הנשמה.

הנה שורש כף יד ימין

איך שהוא סובב אותה. סחב אותי כמו חתיכת משא סרבני. מאיים

אחזור לתופף רק עוד חודש...

נעל בפני את השער.

גרם לי להסתובב שעות ברחובות הכפריים.

מחפשת ספסל כמו הומלסית.

הנרקיס עולה בו מעלה והוא רק על עצמו.

משדר ללא הרף, מאיים, צועק כקורבן.

נוהם, זורע רעל עם אש תופת.

ועכשיו. סוף?

שקט?

השקט צורח

והמוסיקה שלו, הבלגן ,

ערימות הדפים,

הבגדים והחפצים שלא נאספו יעידו על כך.

הוא חי כאן כמו מלך

זלזל במי שנתנה לו את הממלכה.

התעמר , הרעיל בארות וירק לתוך כוס השתייה...

בפעם הבאה שאנגוס נקטרינה עסיסית וזהובה

אף אחד לא ישאל אותי

איך אומרים בעברית דאיאריאה או פלורץ .

ויש גם קולות במוחי שצועקים.

על מה ויתרת כדי לראות סדרות בטלויזיה?

אני עונה שעשיתי סוף לאלימות.

סוף?

מקווה שאוהב את ההתחלות שבדרך ...

Cרחל פיש בנגורה