מִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ

את אוחזת במכחול הנפש וטוב לך בשקט הזה. תודה רבה לך אביה היקרה, צהרים טובים.

אֶל תּוֹךְ בּוּעָה שֶׁל שֶׁקֶט 
הִיא נִכְנֶסֶת,
וּבְּמִכְחוֹל הַנֶּפֶשׁ 
מְצַיֶּרֶת שָׁם מִלִּים 
שֶׁל אַהֲבָה.
כְּמוֹ גַּלִּים הַמְּלַטְּפִים 
אָז אֶת הַנֶּפֶשׁ,
הַמִּלִּים הוֹפְכוֹת
לַמַּנְגִּינָה שֶׁל שֶׁקֶט
וְהִיא אֶת הַמַּנְגִּינָה 
לוֹגֶמֶת בִּשְׁקִיקָה.
שָׁם בְּבוּעַת הַשֶּׁקֶט, 
הַמִּלִּים  שָׁרוֹת לָהּ
שִׁיר שֶׁל אַהֲבָה.
כְּמוֹ גַּלִּים לַשֶּׁמֶשׁ
בְּרֶגַע שֶׁל שְׁקִיעָה.

מקסים השיר אביה יקרה . שם בבועת השקט  מתפרצות מילים כמו היו גלים והופכות לשיר של אהבה. כה טוב להיות בבועת השקט הזאת.

לך כרגיל כתבתי שיר במקום תגובה.

יום שני מבורך

שמוליק

להיות שם. . בפסטורליה הנפלאה הזו,אביה

היקרה.  מקסים הוא השיר!

הוא תחילת ההשראה שלך, רגע לפני הכתיבה, לפני שאת מזמנת את רגעי הרוך והאהבה.

יפהפה השיר שלך אביה אהובה. 

.

מדהים - השקט הפורץ מאפשר למילים האצורות להתפרץ. 

שקט ממזרי, נכון. :))

כן, טוב לךְ בשקט הזה: מאפשר לךְ נגיעוֹת, לגימוֹת. 

אהבתי. כן, אהבתי. 

תודה רבה-רבה-רבה, אביה אהובה, משוררת יקרה לי מאוד.

המשך יום יפה.

שלךְ, <לב>

רבקה

---