זִכְרוֹנוֹת, זִכְרוֹנוֹת ... / מְעָרַת אַרְבַּע הָרוּחוֹת / תודה למגיבים.

מִסְתַּבֵּר שֶׁהַתַּלְתַּלִּים

שֶׁל סָבְתָא רִבְקָה

עוֹבְרִים בַּמִּשְׁפָּחָה

מִדּוֹר לְדוֹר

וְהַזִּכְרוֹנוֹת בַּלֵּב נִשְׁמָרִים

גַּם מָה שֶׁקָּרָה

בִּמְעָרַת אַרְבַּעַת הָרוּחוֹת.

תודה רבקה יקרה על הזיכרונות אותם את משתפת אותנו הקוראים .

אהבתי גם את התמונות.

יום רגוע ושקט

שמוליק

.

1. Titian

2. Van Gogh

זֹאת סָבְתָא רִבְקָה גַּם הִיא

פַּעַם הָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה 

מקסים

<לב> <לב> <לב>

הייתה ילדה מתוקה עם תלתלים. עבור הנכדה זה בוודאי מפליא. 

ואיזה זיכרון ממערת ארבע הרוחות ובעצם היית סהרורית משהו. האם אנחנו נמצא את מערת הקסמים הזו כפתרון למצבנו? 

מתולתלת, בטח יפה ורגישה -רגישה, לקלט פחדי ומוראות עולם.

ולכתב עליהם....

ולעדות חיינו

ניצבים הילדים

חג נפלא

באמת היית?!

יופי של זיכרון שמעלה חיוך על הפנים.

ועכשיו וידויי,

האמת שקראתי וצביטת קנאה הרגשתי

ילדה קטנה עם תלתלים 

(מי צייר אותך?) 

א ני תמיד חלמתי על תלתלים.

אם נכדה שלי הייתה רואה תמונה כזו שלי

הייתה שואלת, מי הילד הזה? כי

פלומה בהירה של שיער ישר על ראשי הייתה

וכשקצת בגרת, ביקרת במערת ערבע הרוחות

וזה מפחיד, אפילו עם הפנס של אבא, זה מפחיד. 

טוב ששני הדונים היו איתך ולקחו אותך

והביאו אותך בבטחה אל המיטה.

ובכנות, אינני יודעת אם אפשר שם למצוא פתרון.

שם, בלי הדרכה אפשר ללכת לאיבוד

החושך והסגירות והלבה שכבר איננה רותחת

אבל מפחידה,

אני יודעת הייתי שם, במערת ארבע הרוחות

שם בטנריף.

ועכשיו התנצלות, הגעתי אליך מאוחר 

אבל יש לי סיבה - פסח.

פסח בפתח וההכנות אצלי מרובות

ומה שפעם עשיתי בשעה,

היום זה נמשך עד אין קץ...

אבל

לשלוח לך חיבוק ונשיקה

זה בא לי בקלות ומהר ובהמון אהבה.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה! <לב> חיבוק ונשיקה רק לךְ. <לב>