הַמָאֶסְטְרוֹ

זועק, עצוב מאוד, קורע את הלב - אמן מוזיקה לשעבר מוצא את עצמו מנגן ברחוב לעוברים ושבים, בעולם המנוכר שלנו רק הילדים והציפורים נהנים למרבה הצער ממנגינתו. תודה רבה לך אביה היקרה על שירך ועל תמונתך המרגשת. 

.

כך חולפת לָהּ תהילת עולם ... 

רגיש-רגיש ואוהד-מעריך וכואב-כואב שירךְ, אביה, אהובה, 

אחת ויחידה. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ, יקרה, ופורים שמח (אִם אפשר). 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

בְּקֶרֶן הָרְחוֹב
אִישׁ זָקֵן וּבְיָדָיו אָקוֹרְדְּיוֹן,
פַּעַם הָיָה אָמָּן חָשׁוּב,
הַיּוֹם מְנַגֵּן בָּרְחוֹב נִגּוּן עָצוּב.
הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים,
לֵב לֹא שָׂמִים, וְלֹא מַקְשִׁיבִים.
רַק יֶלֶד  קָטָן עוֹצֵר, 
וּמוֹשִׁיט לוֹ זֵר שֶׁל חִיּוּכִים.
צִפּוֹר קְטַנָּה,
עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל הַזָּקֵן מִתְיַשֶּׁבֶת
מַקְשִׁיבָה לַנִּגּוּן,
מַרְגִּישָׁה אֶת הַכְּאֵב
וּבְלִבָּהּ אוֹתוֹ אוֹהֶבֶת.
הָאִישׁ הַזָּקֵן,
לֹא מַפְסִיק לְנַגֵּן
וְרַק מְקַוֶּה
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁמַע
וּבוֹ יַבְחִין,
שֶׁמִּישֶׁהוּ בַּסּוֹף יָבִין.
הַיֶּלֶד וְהַצִּפּוֹר,
הֵם הַקָּהָל הַיָּחִיד,
הֵם קֶרֶן הָאוֹר
אֲבָל זֶה הִסְפִּיק,
לַנַּגָּן בְּאָקוֹרְדְּיוֹן.
פַּעַם הָיָה אָמָּן יָדוּעַ
וְהַיּוֹם נַגַּן אֶבְיוֹן.

תודה אביה יקרה על שיר מיוחד על מוסיקאי שהיה פעם אמן ידוע וכיום מנגן ברחוב. הציבור לא שם אליו לב למעט ילד קטן וציפור אבל האמן ממשיך לנגן באקורדיון מנגינות משמחות.

כרגיל שיר תגובה כתבתי לך.

שבוע טוב ומבורך וחג פורים שמח

שמוליק

עגום כל כך הסיפור הזה. המאסטרו הגדול הגיע למצב בו הוא צריך לנגן בקרן רחוב ומאזינים אין לו. רק זיכרון הקהל הגדול המקשיב ומאזין לו והתהילה שנדומה. 

אביה יקרה

************

לא לעולם חוסן,

יש המטפסים ונשארים

יש הנופלים כמטאורים

ומתנפצים.

מאד עצוב 

הסוף המאכזב ...

ערב טוב אביה

ושבוע של תקווה

ממני עליזה .