שירים

רקמת הפרחים

כמו החומר לשה בידיי

זיכרונות צפים ועולים

מנבכי השכחה.

פרחים רקמתי בפסיפס

חיי עטורים חיים שלמים

של אהבות, אכזבות

ומה שביניהם.

עטרת ראשי באה בימים

ולילות כולה זקיקים של

זהב מקרינה על ראשי

כתר קסמים כולו

אהבות.

תגובות