אֲנַחְנוּ / 1 /

חוסר היציבות של חיינו המיטלטלים, בשלום כבמלחמה , עם אמא או בלעדיה ומי יניקנו בשארית חיינו

עַכְשָׁו יוֹצְאִים מִתֵּבַת נֹחַ. הַשָּׁד שֶׁל אִמָּא שׁוֹפֵעַ חָלָב וּמַבְטִיחַ

רַב, כְּמוֹ אוֹתוֹ עֲלֵה זַיִת. לְעֵת עַתָּה זוֹ נֶחָמָתֵנוּ בִּתְחִלַּת

דַּרְכֵּנוּ עַל פִּי מִיתוֹס שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ-

ערב מחבק

למרות הכל מוצאים מפלט - אחרי כל מה שמתחולל בתיבת נוח יוצאים ממנה, מוצאים נחמה בתחילת דרכנו לפי מיתוס שלא ביקשנו להשתתף בו. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב טוב וחמים.

בְּתוֹךְ תֵּבַת נֹחַ אָנוּ חַיִּים,
מִתְנַדְנְדִים בְּיָמִים שֶׁל מַבּוּל.
הַגֶּשֶׁם פָּסַק, הַיּוֹנָה שָׁבָה,
עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת, נֶחָמָה קְטַנָּה.

זוֹ נֶחָמָתֵנוּ בִּתְחִלַּת דַּרְכֵּנוּ,
עַל פִּי מִיתוֹס שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁנוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ.
הֶעָתִיד לֹא בָּרוּר, הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה,
אַךְ אָנוּ מַמְשִׁיכִים, יָד בְּיָד, יַחַד.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי שכתבת הקושר בין סיפור המבול למציאות בה אנו חיים.

יום מבורך

שמוליק

אל המבול המקראי הובלת אותנו בהשוואה לימינו אנו. אך לא פסה התקווה ועדיין נותרת בלב. 

הגשם שירד הזכיר לך את סיפור המבול 

את כל הדברים שהיו קשורים בו

באי התיבה התנהלותם

כל הסיפורים הרגשות.

ואני חשבתי על הקשת

ועלמה שיש מעבר לקשת בענן.

אוף, קשה לי להגיב בטלפון 

והמחשב שלי יצא מכלל פעולה...