אבן מפוסלת

          אֶבֶן מְפוּסֶּלֶת

אֶבֶן מְפוּסֶּלֶת אֲצִילַת הַכְּרָךְ כּוֹבֶשֶׁת,

בְּכִיכָּר הָעִיר, בְּכָבוֹד אַתְּ מְיוּצֶּבֶת.

שָׁם, בַּמָּקוֹם שֶׁאֲנָשִׁים חוֹלְפִים לָרוֹב,

חוֹצִים נָתִיב, בְּשְׁתִי וָעֵרֶב מִקָּרוֹב.

אֵינֵךְ רוֹאָה דָּבָר, מְסוּמַּאוֹת עֵינַיִךְ בָּךְ,

אַךְ בְּמַבָּטֵךְ אַתְּ מְמוּקֶּדֶּת מְאִידָךְ.

אֶת הַקּוֹלוֹת אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת אַתְּ חֵרֶשֶׁת,

מַאֲזִינָה בְּאֲטִימוּת אוֹזְנַיִךְ וּמְרוּגֶּשֶׁת.

נְטוּלַת בּוּשָׁה, אַתְּ חוֹשֶׂפֶת אֶת גּוּפֵךְ,

אֲנָשִׁים, קָהָל לָרוֹב סוֹרְקִים יוֹפְיֶיךְ.

שׁוֹפְעִים בְּמַבָּטִים, לְרֶגַע מִשְׁתָּהִים,

מִיּוֹפִי אֶבֶן מְעוּצֶּבֶת, הֵמָּה מִשְׁתָּאִים.

יְדֵי אוּמָּן גִּילֵּף, חָצַב בְּרֶגֶשׁ חַמּוּקַיִךְ,

נָפַח בָּךְ נְשָׁמָה, לְתוֹךְ לִיבּוֹת אַבְנַיִךְ.

שִׂמְחַת רַבִּים, יְפַזְּזוּ סְבִיבֵךְ כִּפְלַיִים,

וְחֶדְוַות יוֹצְרֵךְ, לִבּוֹ יָּגֶל בָּךְ שִׁבְעַתַיִים.

                                                  ניצן רוזן  24/06/2014