חֹרֶף 23'-24' / מְחִלּוֹת-מְחִלּוֹת / נַגְּנוּ-נַגְּנוּ ... /

והמלחמה נמשכת
ואנו מפולגים
יותר מאי פעם

מרגיש לי גם

ואת זיכרון להם

ואני חופרים מחילות מחילות 
ומתחפרים בתוך עצמנו

וכמו שכתבת:-
אַךְ אֵין מְחִלָּה עֲמֻקָּה דַּיָּה לְהִתְחַפֵּר בָּהּ מִפְּנֵי הַחֶרְפָּה 
כל כך נכון

והמנגינה נמשכת

נגנו גמו כמו דוד בפני שאול
כמו בחתונות

כמו במחנות ההשמדה

כתיבה חזקה ויפה

בוקר של אור

-

את נר אחרון לשמאל, אך את רואה היטב את מה שאנו מעדיפים לא לראות. אין מחילה גדולה מספיק כדי להסתיר רגשות אלה.  

הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת
גַּם הַיּוֹם נָפַל חַיָּל
וְהַחֲטוּפִים נְמַקִּים

בְּמִנְהָרוֹת הֶחָמָס
וְנַעֲרֵי בֶּן גְּבִיר 
רוֹקְדִים עַל הַדָּם
וְהַכֹּל בְּשֵׁם הַיָּמִין
מִי הָיָה מַאֲמִין
לְגֹדֶל הַחֶרְפָּה 
וְלֹא מַתְאִימָה 
אַף מְחִילָה
לְהִסְתַּתֵּר בָּהּ
אֶת הַמַּנְגִּינָה הַזֹּאת
חַיָּבִים לְהַפְסִיק
אִם  חֲפֵצֵי חַיִּים
אֲנַחְנוּ.

תודה רבקה יקרה על שלושה שירים שהם שיר אחד גדול הזועק את מה שקורה במדינה כיום.

שבוע רגוע ושקט 

שמוליק

הראשון - מעורר תהיות, זועק - אנשי שמאל ומתונים כבר עזבו זה כבר ואולי את מעין נר זיכרון להם.

השני - מעורר תהיות, זועק- אנחנו חופרים עמוק בתוך עצמנו ומתחפרים כדי לא לאראות, לא לדעת ולא להרגיש אך אין מחילה עמוקה דייה כדי להתחפר מפני הבושה.

בשלישי - קוראת לנגן כמו בפני דוד נגנו, כמו במחנות השמדה נגנו, כמו ברחובות נגנו אחרי קום המדינה וכמו אחרי ששת הימים בימים אלה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, יום שקט.

... והיאוש גובר.

נרות השמאל, שאנחנו חלק ממנו, כבים לאט לאט

וחושך יורד על הארץ.

ומה נותר לנו כאן...

אולי למנהרות החמאס נלך כדי להתחפר מפני החרפה

ואולי שם גם נשמע את אותה מנגינה, מנגינה שמרעידה ולא מרקידה

מנגינה צורמת, מזייפת...

רבקתי היקרה

אני מודה, היאוש אופף אותי.

<לב> <לב> <לב>

ואנחנו נלחמים בעצמנו בנו בחוץ ומבפנים

מלחמה נמשכת 

חורף קר 

מחבקת הקצרים האלו מלאי תובנות ...

<לב> <חיבוק> תודה!, <לב> אלה לי אהובה. <לב>