אשרי המאמין

<לב> נכון, אבל <לב> אצלם "הכול בידֵי שמיים" <לב> וזֶה מנַחם אותם. <חיוך עילג> <לב>

אשרי המאמין באמונות מלכות השמיים. אמן ואמן. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה.

<לב> גם לךָ, <לב> דני יקר. <לב>

<לב> גם לךְ, אביה אהובה, <לב> ושבוע טוב. <לב>

כשלעצמי אני מעדיף להיות אפיקורוס ולדבור במה שאנ מאמין ללא תיווך... 

<לב> חייכתי, אודי יקר. <לב> תודה רבה. <לב>

<לב> יפה ונכון, <לב> איילה יקרה. <לב> תודה רבה! <לב>

<לב> לֹא אני, <לב> כֵּן המאמינים. <לב> תודה רבה, צביקה. <לב>

אֲנִי מַאֲמִין/ש.כֹּהֵן
אֲנִי מַאֲמִין
בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁאֱלוֹהִים הִשְׁאִיר 
לָנוּ אֶת בְּחִירָה
לִבְחֹר בֵּין טוֹב לְרַע.
אֲנִי מַאֲמִין
שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה
שֶׁהַחֲטוּפִים יִשְׁתַּחְרְרוּ 
בִּמְהֵרָה,
וְשֶׁהַמִּלְחָמָה 
תַּגִּיעַ לְסוֹפָהּ.
אֲנִי מַאֲמִין 
שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַם נִפְלָא,
שֶׁיֵּשׁ שׁוֹפְטִים בְּיִשְׂרָאֵל,
וּבְעֶזְרַת הָאֵל
עוֹד נַחְלִיף אֶת 
הַשִּׁלְטוֹן הַנּוֹרָא
שֶׁל הָאִישׁ 
עִם שֵׂעָר סָגֹל
וְחֶבֶר מְרֵעָיו.
אֲנִי מַאֲמִין
שֶׁעוֹד נִרְאֶה כָּאן
אוֹר גָּדוֹל
אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין.

תודה רבקה יקרה על השיר שכתבת  על אשרי המאמין,  אני במקום תגובה כתבתי לך שיר.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

<לב> שמואל, איש יקר, <לב> כבר נעשתה הבחירה... <לב> לא בטוח שבפעם הבאה תשתנה. <לב> תודה רבה-רבה לךָ, המשך שבת שלום ושבוע טוב. <לב>

האפשר בלי אמונה ??

כמה נלעסת זו המילה 

והיכן פננו

ריקה מתוכן כי אין בה מציאות הגיונית 

תודה על הכתוב 

שבת שקטה 

<לב> אלה לי אהובה, רגישה, <לב> כתבתְּ אֱמֶת בגודל בניין הכנסת... <לב> תודה רבה-רבה לךְ, המשך שבת נעימה ושבוע טוב! <חיבוק> <לב>

שבוע טוב אהובה 

לפחות צחקתי ביום עמוס אזעקות 

.

אַךְ וְרַק בניין הכנסת, אלה לי, אהובה. 

אלה שבתוך הבניין - נורא.  

יום עמוס אזעקות אצלךְ - איךְ אַתְּ מסתַּדרת? 

מאחלת לךְ שהמצב יירגע ולילה שקט, שינה טובה. 

אוהבת אותךְ, שלךְ, 

רבקה

---

יש לי ממד תקני בבית 

כך שאני הרבה בתוכו

לא פינו אותנו כי אנחנו 4.8 מהגבול 

שומעים רואים המושב כמו חמל מלא בחיילים

לא פשוט 

נקווה לימים טובים

.

זאת אומרת שאַתְּ חיה כמעט-כמעט בלב המלחמה. 

באמת, לא פשוט. 

הממ"ד עוזר לךְ מבחינת ביטחון, אבל הבדידוּת 

קשה. אַתְּ לא יכולה לצאת, כי אַתְּ מסתַּכנת. גם

לא יכולים לבוא אלייךְ: הדרך לא בטוחה. אלה

שדוֹת פתוחים.

אלה לי יקרה, 

אני מאחלת לךְ בכֵנוּת שתמצאי איךְ להתעודד. 

חיבוק, אהובה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

--- 

אוהבת 

<לב> גם אני אותךְ, <לב> אלה לי. <לב>

ללא ספר אלה המאמינים בכוח עליון-זכו. הכל מידי שמיים בעיניהם, וגם באירועים נוראיים כמו זה של ה-7 באוקטובר הם מאמינים שיש סיבה ואלוהים ידאג לכל. הלוואי והיינו כאלה. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> כפי שכתבתי כרגע לאלה לי: <לב> כתבתְּ אֱמֶת בגודל בניין הכנסת... <לב> תודה רבה-רבה, המשך שבת שלום ושבו טוב לךְ, לכם. <לב> <לב> <לב>

אכן, כל כך פשוטים חייו ואמונתו.

חיילים נופלים, זה נגזר משמים ואין לשאול למה ומדוע.

אלוהים קבע את מה שקרה ב7 באוקטובר ומי אנחנו שנחקור בדבר...

ואני תמיד תוהה, האם באמת האמונה הזו נותנת להם שקט נפשי?

האם אם שבנה נפל והיא אומרת שכך רצה אלוהים. אלוהים נתן אלוהים לקח יהי שם אלוהים מבורך,

האם היא באמת שלמה עם האמונה הזו?

האם לילות ללא שינה מביאים אותך רבקתי היקרה למחשבות כאלו?

.

כן, נוריתי. אני חוששת מאוד ש- כֵּן. לא אֶת כל האימהוֹת, 

לא אֶת כל האבות, אבל - הרוב מקבל בהכנעה אֶת "הדין" . 

וכיום בארץ הרוב שייךְ לאותם האנשים. 

יש ביניהם אנשים פשוטים, תמימים, אמיתיים, ולמדתי לכַבד 

אותם. אולי הם חסרי השכלה, או בוּרים, אבל אין בהם זדון. 

יש ביניהם אנשים משכילים, ולמרוֹת השכלתם הרחבה, 

אמונתם כֵּנָה, תמימה. גם אותם למדתי לכַבד. 

ויש ביניהם אנשים שבזמנו כאן בארץ קיבלוּ אֶת הכינוי של 

"מָאכֵרִים" - ומהם אני סולדת. והם בעלי כוח שכנוע, והם 

היום נמצאים בממשלה, ובכל תפקיד בעל השפעה. ומה 

לעשות - הם רבנים, ברובם. 

הכרתי ניצולת שואה, גם עבדתי אִתָּהּ, אישה מבוגרת ממני 

בעשרות שנים (בתחילת עבודתי), שהייתה אישה דתית, 

אמיתית, ואכן, חשבה שהשואה אולי לא הייתה באשמת/

בתוכנית האלוהים, אבל - קרתה, כל משפחתה נספתה,

ומי היא, מי אנחנו שנחקור בדבר. במילים אחרוֹת: כן,

היא השלימה עִם ה"גזֵרה-משמיים" . מצאה נחמה באמונתה.

עד ש- 

עד שקרה לה משהו כאן, בארץ, וקרה עוד משהו, וכך הלאה, 

ורק כשבנהּ הצעיר חלה בסרטן ונפטר, התחילה לחשוב ולתהות

גם על השואה וגם בכלל. היא המשיכה לנהל בית כשר, יהודי, 

דתי, למען בעלהּ, למען משפחתהּ, אבל תוך כאב עצום, בלי

אמונה באלוהים, ותוך רתיעה לא קטנה מהדת.   

לא היה לה קל. לא. אולי זאת הייתה הסיבה שדיברה אִתִּי. 

ובכן, כֵּן, על כךְ ועל מחשבות ועל כיוונים דומים אני תוהה

בלילות ללא שינה, נוריתי יקירתי. 

אגב: כתבתי אֶת "אשרי המאמין" מתוך פליאה ומתוך כעס,

במידה שווה. 

תודה רבה-רבה-רבה על תגובתךְ, נוריתי יקירתי. עזרתְּ לי

לשַׁתף אותךְ במה שמעסיק אותי. 

לילה טוב, לילה שקט לךְ, לכם. 

אוהבת אותךְ המון, 

רבקה שלךְ

---

תודה רבקתי על השיתוף, 

אכן גם בציבור הדתי יש - כל מיני

ואני לגמרי מבינה את הסלידה שלך מה"מאכרים".

כן הם אנשים בזויים, מנצלים את בורותם של המאמינים.

בימים אלו כואב לי המצב החדש של עלייתם של אותם מאכרים, שהם  מזן חדש

הם יושבים בממשלה ודואגים שציבור האברכים יגדל ודואגים להעביר להם כספים...

פעם לעסקן כזה אמרתי, שגם אצל נכדי - תורתם אומנותם, גם להם מגיע כספים.

הייתי צריכה למהר להתרחק ממנו כי חששתי שיפגע בי.

אוהבת אותך מלאן

נורית.

<לב> <לב> <חיבוק> <חיבוק> <לב> <לב>