לנשמת עדן

אֲנִי קָלַטְתִּי אֶת גְּזִיר הַתְּמוּנָה שֶׁלָּהּ לְיַד בֵּית קָפֶה בְּבָזֶל
 וְהָיָה בָּהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁגָּרַם לִי לַעֲצֹר וּלְצַלֵּם.
הָעֵינַיִם הַחוֹדְרוֹת - חוֹלְמוֹת. הַמַּבָּט הַמְּשֻׁעֲשָׁע מַשֶּׁהוּ. 
אִשָּׁה חוֹשֶׁבֶת אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי .הִיא חֲכָמָה .
 הִיא הֶחְלֵטִית.וְיֵשׁ גַּם טוּב לֵב בְּמַבָּט .
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא פְּצוּעָה קָשָׁה.
שֶׁהֶחָבֵר שֶׁלָּהּ נֶהֱרַג.
שֶׁחַיּוֹת הָאָדָם גְּרָרוּהָ בִּמְכוֹנִיתָהּ
לְעִיר הַצַּלְמָוֶת.
וְהִתְפַּלַּלְתִּי . הִתְפַּלַּלְתִּי - 
שֶׁתַּחְזֹר. עַכְשָׁו. כָּאן. 
וְהִיא לֹא.
תְּהֵא מְנוּחָתֶךְ עֵדֶן. 
זְכַרְיָה. זְכֹר אוֹתָהּ.
חַבֵּק אוֹתָהּ. רפַא פְּצָעֶיהָ.
הַנִּיחֶנָּה יָפה כְּשֶׁהָיְתָה
וּשְׁמֹר נְקָמוֹת בָּפוֹשְׁעִים.