... Mi Buenos Aires querido

סערות פוליטיות כבר הכרת בעברך. את האווירה בבויאנוס איירס בנערותך. וירושלים היא העומדת עתה בקונפליקט עז וסוער, חריף בהרבה לתחושתך. כנראה שכן לצערנו. 

בין ירושלים ובואנוס איירס

הסערות שם וכאן

אכן מפחידות.

אז באותם ימים של ילדות,

ועכשיו כאן בירושלים,

ואין כאן ים להכיל 

את כל השינאה

והקנאות הדתית.

תודה רבקה יקרה על השיר המעניין עם הרבה חומר למחשבה על מצבנו כיום.

יום שקט ורגוע

שמוליק

נפלא ומרגש רבקה יקרה

והיום בירושלים - את נזכרת בשמיים האפורים של בואנוס איירס - 

מקסים ונפלא

אוי רבקתי היקרה,

צבט אל לבי השיר שלך, הזכרונות משם 

מקורדובה בה גדלת בה היופי היה

ואת משווה אותה לעכשיו שכאן.

בין היופי והעליצות של בואינוס איירס היו שמיים אפורים

שמיים שהפחידו אתך אז, בילדותך. אפור הפלדה הזה איים לפול עליך.

עכשיו את מגלה אותו כאן, שמי פלדה אפורים מאיימים לפול עלינו,  להחניק אותנו.

שנאה של קנאות דתית ממלאת את הלב

וזה מפחיד.

כן רבקתי היקרה, זה כל כך מפחיד

אז

קבלי ממני אהבה טהורה שממלאת את לבי

אהבה אליך יקרה שלי.

.

נוריתי יקירתי, 

אין כמו אהבתךְ ... 

(עוד תגישי לי חשבון על הטיפול התרופתי ...?) (סתם, לטשטש

אֶת ההתרגשוּת הטובה והרגשנית שלי. בסדר?)

וברצינוּת: 

תודה רבה-רבה-רבה על השיתוף ברגשוֹת, נוריתי יקירתי. 

אַתְּ מבינה בדיוק-בדיוק אֶת שלי, מכירה אותי מכל כיוון, 

וברגעים אלה, כשאני מבינה ש"שרפתי אֶת כל הגשרים" 

(או כמעט אֶת כולם) עִם חברי האתר, תגובתךְ לי היא

כמו חבל להציל אותי מטביעה. 

והאהבה שלךְ - אני מרגישה אותהּ, נוריתי. אוויר נקי-נקי

לָרֵאוֹת. 

חיבוק ואהבה אמיתית, טהורה, רק לךְ, נוריתי יקירתי. 

רבקה שלךְ

---