גן נכבש

אֲנִי מַכִּיר אֶת הַכִּכָּר

שָׁם בְּהוֹד הַשָּׁרוֹן

אֲנִי מַכִּיר  אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת
שָׁם חָגַגְנוּ בַּר מִצְוָה
לְנֶכְדִּי 
אֲנִי מַכִּיר 
אֶת הַצְּעִירִים וְהַזְּקֵנִים
שָׁם בַּכִּכָּר
מִיָּמִים יוֹתֵר טוֹבִים.

תודה צביקה היקר על השיר המתאר את המקום שאני מכיר היטב ובאמת לא שמתי לב שעל הפלקטים לא מופיעים זקנים.

בברכה

שמוליק 

גיחה קצרה ממקלט ביתי

לקבל תרופות ממריצות

להמשך חיים זקנים   

על הגדר פלקט המתאר את העתיד. גן חדש עומד להיבנות שם וזקנים לא כלולים בו. רק פני העתיד: אימהות ותינוקות האמורים לבלות שם. אך עדיין זקנים ישבו שם בבטחה, שהרי החברה כוללת גם אותם, רק על הפלקט הם לא יופיעו. 

האמת כואבת ומייסרת!

בדרך לבית המרקחת את פוגש את הגן ואתה רואה פלקטים איך הוא יראה, אבל הזקנים נטולים מהפלקטים, הם יודעים מה צפון בזרוע החלול של המנהיגים. תודה רבה לך צבי היקר, יום רגוע.

.

וואו. 

איך קונים ומשכנעים אותנו. 

פלא שיש ספורטאיוֹת בבגדים קצרצרים, האמת. 

ומה - בלי כיפה אצל הצעירים? 

הפעם האירוניה שלךָ מהולה בהרבה-הרבה מרירוּת, 

צביקה יקר. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ. שמור על עצמךָ, טוב? <לב>

רבקה

---

אז מה צביקה יקר? הזקנים כבר לא רלונטים?

לא נורא-גם אלה על הפלקטים יהיו פעם כאלה.....

יום רגוע

ממני מרים