נשר. שיר-יזכור.

זה שיר-קדיש, שיר יזכור לזכר אמי. חוה בת סנדר.

24 ביוני 1927 - 16 בינואר 2000

קישור ליוטוב: https://www.youtube.com/watch?v=64O7U8zmlVo

למעלה, במרום סובב הנשר.

זורם אוויר,

עוטף משטח כנפיים,

כאשר מאיץ הוא

נתיבו אל קרקע.

כשם שממלאים מפרש פתוח

רוחות הים, ומפליגה ספינה –

כך את משטח כנפיו מטה הנשר,

מותח צווארו, נישא הצידה

ומעגל חדש סוגר בטרם

יחדל אוויר למתוח נוצותיו...

וסיבובים שלו – כמו פנינים

עמוק, במצולות האוקיינוס,

אותם הוא מחרז על חוט חייב,

אותם הוא מחבר כעין שרשרת,

מהם בונה מחרוזת תנועתו...

כך גם אני הייתי מחרז

פניני דקות, יהלומי שעות,

חוליות שנים, ומחבר מחרוזת

שפירושו – חיים:

שרשרת מעבר

מרחם אם אל אפלת הקבר –

המשכיות קצרה אך מופלאה.

אז מה זה משנה כבר

מה הייתי

עושה ולא עושה בין שנפתח

עמוד חדש בספר היקום.

ומה חשוב על מה הנשמה

בכתה בין שסגר סיבוב הנשר,

על איזה כאב נעצר לבי

בין שתי פעימותיו…

חבל עד מוות!

הכל נגמר יותר מידי מהר,

ולא הספקתי להושיט ידים,

למשוך אותכם ללב ולהרגיש

שלא לשווא נתיב ימי עברתי…

נשארתי כאן, בארץ רחוקה,

ומעלי – לא זוהר של שמים –

גולל ושנים עשר טפחות עפר.

ומציבה הזאת. עלי שלום

בהאי הידיעה – היא האי הקודש,

עלי שלום לא כמו שלום עליכם,

ומלחמה איננה היפוכו…

ועוד דבר אחד עלי, בני,

דבר אחד, אותו אתם תשלימו –

אל זה, שיתגדל ויתקדש

שמו הגדול מעל דברים רבים

נאמרים בעלמא,

במרומיו

ברחמיו הוא יעשה שלום עלינו,

ויעמוד לנצח ישראל.