זיכרונותיה של תיקה / דנה / חנוכה געלט / המשך / + תיקה: I Like Mike / המשך /-

<לב>

<לב>

בשניהם 

אופי שמרני של הסבים 

וחלונות הראווה 

והשני זה החיים עצמם 

הדשא של השכן 

חיבוק לך אהובה

<לב> <חיוך> <לב>

הזיכרונות מוכרים לי רבקה יקרה,

השכנים שלנו מדאם חנה ואדון מוטל יוצאי פולניה, פליטי  שואה,היו להם שתי בנות שושנה וחלינק'ה . שושנה היא בת גילי, וחלינקה קצת יותר מבוגרת. כל פעם שאח של מדאם חנה היה בא מאמריקה היה מביא לבנות מתנות, ואני מה זה קינאתי..

בחנוכה אבא נתן לי דמי חנוכה, ועם הכסף הזה קניתי לי פורפרה אדומה בחנות  של ולדמן. אנחנו ילדי השכונה עשינו תחרות איזה סביבון מסתובב מהר יותר. תמיד שלמה זמזי הילד החתיך ניצח. מה זה התבאסתי.. מאז יש לי אלרגיה לסביבונים.

מקסימים הזיכרונות של תיקה ודנה, ואני פשוט נסחפתי.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

לאמא היו תכניות כלפי החתן של בתה שייקח אותו לארה"ב,

כי בעיקר היא תקבל משם הרבה מתנות,

אבל... והחתן, שבא להשתקע בארץ, רוצה בכלל להיות קיבוצניק.. 

מה שבטוח שהוא רכש לו חמות מרשעת.. 

נהדר רבקה יקרה   

<לב> <לב> <לב>

זכרונות מחוייכים,

דמי חנוכה, לתת או לא לתת

הכי טוב לתת מטבעות שוקולד בעטיפת  זהב...

ועניין השילומים, היה נושא טעון באותם הימים.

אבל חתן  Made in U.S.A היה חלום נפוץ באותם הימים.

ואני נזכרתי בזיכרון אישי מלפני שישים שנים...

וצחקתי ביני לביני, כי לא היה לי עם מי לצחוק.

פעם אספר לך.

<לב> <חיוך> <לב>