פרוזה. זכרונות. העתיד

<לב>

נֶכְדָּתִי שִׁירָה שְׁנָתַיִם מַצְבִּיעָה עָלַי בַּתַּצְלוּם וּמִתְפַּלְּאָה: אָז גַּם     

אֲנִי כְּשֶׁאֶהְיֶה זְקֵנָה אֶהְיֶה גַּם כַּזֹּאת קְטַנָּה?  

<לב>

תַּגִּידִי לָהּ כֵּן

לַנֶּכְדָּה הָאֲהוּבָה

גַּם אַתְּ תִּהְיִי כָּזוֹ קְטַנָּה

כִּי הַתְּמוּנָה שׁוֹמֶרֶת בְּלִבָּהּ

אֶת אוֹתוֹ הָרֶגַע

בּוֹ נוֹצְרָה בְּחֹם וְאַהֲבָה

תַּגִּידִי לָהּ כֵּן

וְזֹאת תִּהְיֶה תְּמוּנָה נִפְלָאָה

שֶׁבָּהּ תַּבִּיט בְּאַהֲבָה

כְּשֶׁתִּהְיֶה זִקְנָה.

מקסים רבקה יקרה הסיפור והשיר שכתבת . אני את תשובתי כתבתי לך כשיר תגובה.

ברוכה החוזרת מהפסקה חטופה כשהכל כאן באתר הסתדר.

שבת מבורכת לך ולמשפחתך

שמוליק

<לב>

כה מתוק המשפט של נכדתך. וכנראה שזה כך-אנחנו תמיד קטנים לעולמי עד. לפחות בנפש, בתחושה.

אני שמחה שאת כאן אתנו, את חלק בלתי נפרד מאתנו מהמשפחה הזאת. חיבוק ענק ושבת נעימה רבקה אהובה. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> תודה רבה-רבה שוב! <לב>

<לב> 

<לב>

איזה כיף זה לשבת עם נכדים ולדפדף באלבום

והכי כיף זה לשמוע את שיש להם להגיד

את אמרות החכמה, יש שפע מהן.

כן גם שירה תהייה כזו קטנה כשתהיה זקנה.

נזכרתי, פעם היה מדור בעיתון;

"צברינו חמודים ועוקצניים".

ואת רבקתי שוב כאן איתנו,

לפעמים צריך קצת לאיים כדי לקבל את התשובה המתאימה...

<לב> 

רבקה יקרה

*************

אישית, מאד אוהבת את 

המשפטים המקסימים 

הנאמרים מפי עוללים רכים

יש בם, מתיקות נוטפת.

וכן יש אמת בדבר

לעת זקנה קומתנו מנמיכה

ואני שואלת את עצמי, עד להיכן

גם כך אני קטנטונת ... 

חיבוק לשבוע טוב ובריא

באהבה והערכה

עליזה.

<לב> 

מרגש - אתם מעלעלים באלבום התמונות שלך כאשר היית בשנתיים ויש לכם חוויות נרגשות. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבוע טוב.

<לב>

<לב>

אז והיום 

היום ופעם 

אני הכי שמחה שאת איתי כאן